מפעלות אלוקים קפד

הנס בלבד מהירות הנקמה באויבי' ושהיה השמש בחצי היום ושלא הרגישו בנטייתו עד שתשלם הנקמה כדברי האנשים האלה לא היה ראוי ליהושע לדבר בענין הירח שידום בעמק אילון כי לא היה לו מבוא בזכרונה שהנקמה כבר נעשתה ביום בהיות השמש בחצי היום לדבריהם אלא שבעת המלחמה היה השמש קרוב לשקיעה ולהכנס תחת האופק שמה בגבעון והיה הירח בתחלת הראותה כנגדו בעמק אילון ולכך הוצרך יהושע להתפלל על שניהם על השמש שלא ישקע עוד אבל יעמוד תמיד באותו מצב על גבעון והירח שלא תעלה עוד לממשלת הלילה אבל תעמוד בעמק אילון וזכר שניהם להודיע שאיחור התנועה או ביטולה לא יהיה בלבד בשמש אלא ג"כ בשאר הככבים על יחס אחד וזה כדי שלא יתבלבל סידור הגרמים השמימיים המוגבל שגזרה חכמתו ולפי ששני המאורות הם המנהיגים הגדולים ושתנועתם יותר מורגשת היה די בזכירת שמש וירח וכן היה בפועל שנאמר ויעמד השמש בחצי השמים ואין פירושו שעמד השמש בחצי היום כי חצי היום הוא כפי הזמן וחצי השמים הוא כפי המקום אבל פי' ויעמד השמש בחצי השמים הוא כמו שפירשתי במקומו שאנחנו משערי בשמים ב' חצאין הא' הוא החצי אשר למעלה מן הארץ על ראשנו והחצי האחר הוא למטה מן הארץ והנה השמש יעיר בבקר בבקר זורח במזרח והולך למעלה על הארץ עד המערב שיכנס תחת הארץ בהתנועע בצד התחתון ההוא בלילה ההוא עד שובו אל מזרח בבקר וביאר הכתוב בזה שבתחלת יהושע עמד השמש שהיה קרוב לשקיעה ולהכנס תחת הארץ והתמידה עמידתו בחצי השמים אשר ממעל לארץ שלא נשקע ולא החשיך והיה זה כיום תמים הנה התבאר שהכתובים מעידים שהיה הנס בתנועת השמש והירח גם יראה זה ממה שאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע יי' בקול איש כי יי נלחם לישראל ואם אמר זה על גודל הנקמה לא היה ראוי שיאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו כי היום בעצמו לא נשתנה אבל היה ראוי לומר ולא היתה כנקמה זו או כתשועה הזו לפניה ואחריה שבה לדעתם היה הפלא וגם לא היה צורך לומר לשמוע יי' בקול איש אלא להלחם יי' בעד ישראל ועוד שאיך יאמר שלא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו כנקמה והתשועה ההיא כי הנה קריעת ים סוף היה גדול ממנו ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר ומכת המלאך במחנה סנחריב היה גדול מזה אלא שכפי עדות הפסוקים אין לנו מקום לגלות בהם פנים שלא כהלכה והתימה מהחכם רלב"ג שלא כסתה כלימה פניו מלכתוב שהבינו חז"ל הנס הזה על פי דרכו כי הנה אמרו במסכת ע"א ויעמד השמש בחצי השמים ובמסכת יומא א"ר יהושע ב"ל כ"ד שעי אזיל שית וקם שית כולה מילתא כיום תמים ר' אלעזר או' תלתין ושית אזל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר' שמואל בר נחמני אומר ארבעים ותמני אזל שית וקם תריסר אזל שית וקם עשרים וארבע ולא אץ לבא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים איבעית אימא בתוספת פליגי רבי יהושע אומר כ"ד אזל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר' אלעזר אומת ל"ו אזל שית וקם תריסר ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אומר מ"ח אזל שית וקסבר מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים וכן אמרו בפירקי רבי אליעזר מופת הששי מיום שנבראו שמים וארץ השמש והירא והכוכבים עולים להאיר על הארץ עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל והגיע ע"ש וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה נכרים חובשים במזלות לבא על ישראל מה עשה פשט את ידיו לאור