מפעלות אלוקים קפ

העולם השפל להיותו טוב בעצמות יותר נכבד מפעל הנפלאות שאינו טוב אלא במקר' ותשובת זה מבוארת כי מעשה השכל הפועל לדעתו שהוא ההויה הטבעית ונתינת הצורות בה הוא כפי הנימוס והסדר שסדר ית' במעשה בראשית המסור לגלגלים ולככבים והשכל הפועל לא יוכל לשנותו כי יקצר כחו ויכולתו עליו. אמנם האל ית' הוא פעל ההוויה הטבעית על ידי אותם האמצעים אשר סדר עליה ומשנה אותם כרצונו בעצמו כי אין יכולת לנמצא אחר לשנותה בלתי ליי' לבדו הנה אם כן ענין השכל הפועל הוא קצר ובלתי יכולת לעשות הנפלאות ולכן לא יוחסו לו גם שפעולת השכל אשר היא מקפת בכל הזמנים בדבקות ופעל הש"י בנפלאות ובמעט מהזמן אינו מורה על מעלת השכל הפועל וקוצר יכולת האל כי אם היה רוצה ית' שיתמידו הנפלאות מי יאמר לו מה תעשה ואם הוא יכול להפסיד את הפועל כלו איך לא יוכל להפסיד טבע אחד מהנמצאים אלא שהכל פעל האל ומעשהו והוא אמר ויהי הסדור הטבעי לפי שהוא טוב והוא שנהו בעת מן העתי' להיותו אז יותר טוב השינוי מההתמד' והכל מעשה ידיו אם לא שהנימוס והסדור הטבעי המתמיד יעשהו על ידי אמצעיים השמיים והמניעים ומעשה הנפלאות לא יתכן לעשותו אלא הוא לבדו. עוד עשה החכם בטול אחר באמרו שאם היה הש"י הפועל הקרוב בנפלאות לא יתכן שתגיע ההידעה לנביא בהם קודם היותם כי הנבואה תבוא לנביא מהשכל הפועל ותשובת זה הוא שגם אנחנו עדת בעלי תורה נאמר שהנבואה לא תבוא מהשכל הפועל כי אינו הוא הפועל הקרוב בנבואה כאשר חשב הרב המורה ושותי מימיו. אבל הפועל הקרוב הוא הש"י בהשגחתו ורצונו פעם ע"י אמצעי אחד מהשכלי' הנבדלים ופעם מבלי אמצעי וכבר הרחבתי בזה הדרוש בעיקריו ושרשיו בספר להקת הנביאים ושם הוכחתי שמציאות השכל הפועל השכל העשירי אחרון ועלולים אינו מחוייב ולא אמיתי כפי העיון לא מפאת נתינת הצורות ולא מפאת השפעת המושכלות וכ"ש ענין הנבואה שאינו פועל אותה ואם היה הסדור הנמצא אצל השכל הפועל נקנה אליו מהגרמים השמימיים כדברי האנשי' האלה והיו הגרמים השמימיי' בלתי פועלים הנבדלות איך תגיע לנביא ההודעה בהם מפאת השכל הפועל אלא שכל אלה הדברים הם הזיות הדברים שאין להם יסוד. עוד עשה החכם בטול אחר מהיות הש"י הפועל הקרוב בנפלאות והוא שיתחייבו בו חדוש רצון וידיעה בחדוש הפלא וכבר השיבו חז"ל לספח הזה באמר' תנאי התנה הב"ה במעשה בראשית וגו' כפי מה שפרשתי אותו בפרק הד' מזה המאמר והוא שכאשר ברא הב"ה את עולמו עלה במחשבתו ובדעתו ית' לשנות כל נמצא ונמצא מהם בעת הצורך בדרך פלא ולא התחייב מזה אם כן חדוש רצון ולא חדוש ידיעה ולא ימשך מזה בטול טבע האפשר כדברי החכם הזה כי לא תלו התנאי במתפעל אלא בפועל לשנותו כרצונו וכבר ידעת שהידיעה האלקית בדברים העתידים קודם היותם אינה מבטלת טבע האפשר והבחירה ולכן הרצון הקדום היא ידיעת העתיד ולא תכריח הדברים אף כי הספק הזה מחדוש הרצון והידיעה ג"כ יתחייב יותר בהיות השכל הפועל הוא הפועל הקרוב בנפלאות עמה וחמר החכם הזה להתירו בדברים ולא עלה בידי: ואמנם הטענות אשר עשה החכם הזה להכריח שהשכל הפועל הוא הפועל הקרוב בנפלאות ראוי להשיב עליהם כי הם טענות כנגד דעתנו. והראשונה הוא מפני ההודעה לנביא מהן טרם עשותם והמודיע היא השכל הפועל וכבר השיבותי על זה שהמודיע בנבואה הוא הש"י פועל הנפלאות בעצם ואמת. ואין הנבואה מהשכל הפועל השנית כי פעולות הנפלאות הם