מפעלות אלוקים קעז

וכו' הנה יהיה זה בטול טבע האפשר ויהיו הנפלאות מכלל הסדור והנימוס הכולל ממה שבטבע. ומפני זה גזר אומר החכם הזה שהפועל הקרוב בנפלאות כלם הוא השכל הפועל ועשה על זה טענות. הא' מפני ההודע' לנביא שתגיע בנפלאות טרם העשותם שנבואתו א"א שתהי' אלא מהשכל הפועל. אם כן הוא בנימוס ההוא ואין ספק שיש לנפלאות נימוס וסדור מוגבל כי בזולת זה לא יתכן שתפול ההודע' כי הידיעה תהיה בדברים המוגבלים ומסודרים בנימוס מוגבל והב' כי אלו הפעולות מהנפלאות הנמצאים הם כלם בדברים השפלים אשר בכאן שתיוחס הפעולה בהם לשכל הפועל שאתה לא תמצא ע"ד משל שיחודש אחר בריאת העולם סבר מה בגרם השמימיי ע"ד הפלא אבל תמצא הפלאים בעצמי' או מקרים מהנמצאו' השפלות שהפועל בהם הוא השכל הפועל. והג' שחידוש הנפלאות הוא להטבה ולהשבח' בדברים אשר ברא. ולהיות השכל הפועל הוא המשגיח בתכלית מה שאפשר יחוייב שתיוחס ההשגח' לו ולפי שיש לאומר שיאמר שהוית הנפלאות תדמה לבריאת העולם הראשונה ולכן ראוי שיהיה הפועל הראשון בבריאה הכוללת ושלא יתכן בשכל נבדל אחר לבטל ולהשחית בפלאים הסדר והנימוס שסדר ית' בתחלת הבריאה אלא הוא בעצמו והשיב החכם הזה שהוית הנפלאו' תדמה יותר להווית שיעשה אותם השכל הפועל משתדמה להווית העולם הראשונה כי הווית הנפלאות היא הווית חלק מחלקי העולם והיא מנמצא אל נמצא כשאר ההוויות שיעשה השכל הפועל. והווית העולם היתה כללית מלא נמצא אל נמצא וכתב גם כן שחדוש הנפלאות הוא מעצם הנימוס אשר סדר השם לנמצאות ולזה בהיו' השכל הפועל פועל קרוב בפלאים מפני היותם יוצאים מגדר הנימוס היתה ההודע' בהם גם כן מאתו כי יש אתו נימוס הנמצאות וסדרם בהוויתם ובטול הנימוס ההוא בעת ידוע וכמו שהאריך בזה הרב' והרבה עד מאד בסוף ספר מלחמותיו בפרק העשירי. והדעת הזה הוא מכחיש עדות התורה ודברי הנביאים והמדברים ברוח הקדש והוא סותר לסברא הישרה והשרשים התורניים האמיתיים לפי שכתבי הקודש יעידו בכמה מהמקומות שהפועל הקרוב בניסים ובנפלאות באמת הוא יי' אלקי ישראל סבה ראשונה לכל הדברים בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה תראה זה בדבר אדוננו משה שאמר בשירת הים מי כמוך באלים יי' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא כי אין נמצא מהנמצאים יכול לבטל הסדר הטבעי ולעשות חלופו וסותרו אלא הוא ית': ולכן כאשר בקש משה ע"ה ילך נא יי' בקרבנו השיבו ית' הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות לפי שהיו הנפלאות מיוחדות אליו ית' ולא למלאך או לשום נמצא אחר ולכן אמר יהושע על העבר' הירדן מחר יעשה יי' בקרבנו נפלאות כי היו הדברים הנסיים פעולתו ביחוד וכבר ביארו המשורר יותר בשלמות במזמור ע"ב שאמר ברוך יי' אלקי ישראל עושה נפלאות גדולות לבדו וגו'. ואם היה נימוס הנפלאות ידוע ומושג לשכל הפועל והוא פועל אותן לא יצדק אמרו שהי' הוא ית' עושה נפלאות לבדו ובמזמור ע"ז אמר אזכור מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאיך וגו' אתה האל עושה פלא כלומר ששאר האלקים שהיא שם נאמר על השכלים הנבדלים עם היותם מניעי' לגרמי' השמימיי' שיש להם רושם ורושם במעשה הטבעי: הנה הפלאות שהם כנגד הסדר הטבעי ובטולו לא יפעל אחד מהנבדלים בהם דבר אבל האל ית' לבדו הוא האל עושה הפלא ולא אחר ומפני זה ראוך מים יחילו וגו' ובמזמור פ' אמר כי גדול אתה הו ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך כי מעש' הנפלאו' לא יפול בחוק שום נמצא בלתי ליי' לבדו