מפעלות אלוקים קעד

מות תמות מות בעולם הזה ותמו' בעוה"ב וכאלו בע"ש נגזרה ג"כ הגזרה על נפשו. והפרד באשמה מפני שתוף השם לרמוז שנפרד אדם מהדבקות האלקי כשגורש מהגן ואמנם ר' יאשיהו יקבל השמיר וישלים מנין העשר עם המערה שנכנסו בה משה ואליהו להיותה במדרגת הגן אשר היה בו אדם ושעלה אז במחשבתו ית' אמות שני הקדושים ההם ועוד במער' אות' האבות שהגינו על אדם. ואחרים שקבלו המערה היותה מן המנין ולא קבלו השמיר השלימו מנין הי' עם בגדי של אדם הא' ר"ל שאדם בהיותו בגן היה ערום מבלי לבוש וגם כן ערום וחכם יעשה בדעת וכשגורש משם לא זכרו כי אם אל בגד והוא מלשון בגידה כי לא הוציא בידו מן הגן כי אם המרי ובגד בוגדים אשר עשה. וכבר פרשתי בפי' המשנה הזאת שהגרסאות האלה כלם היו למנין העשרה ויהיה איך שיהיה אין ספק שכל אלו החכמים שדברו בדרוש הזה לא זכרו הדברים שנבראו ע"ש בין השמשות על היותם דברים נבראים אז בפעל ולא שאז הונח טבע בדברים לשיהיו כן מעצמם בזמניהם. אבל היה דעתם במליצת והמשלים האלה כלם שאלה הדברים עלו אז במחשבה ויחסום לע"ש בין השמשות להיותם כנגד חטא אדם וחוה ומתיחסים אליהם ולכן נזכרו הפליאות האלה ולא זולתם. והיוצא מכל זה שאחד מן החכמי' האלה לא עלה על לבו חלילה וחס לפקפק ולספק במציאות הנסים והנפלאות כמו שהעידו התורה ודבר הנביאים ולא שהיה טבע עולם בדברי' וימצאו בזמניהם ואחרי שנתאמת מציאות הנפלאות ראוי שנחקור בסבותיהן פועלת וחומרית צוריית ותכליתיי' והדברים המשיגים אליהם וזה בפרקים שיבואו אחר זה. יען היה כמו שהתבאר בספ' המופת הדבר מושג בשלמות כשיודעו סבותיו והתחלותיו העצמיות. והנה התחלות החקירה הזאת אשר מהם נעשה ראיות וטענות בה הם ספורי דברי התורה האלדית ודברי הנביאי' והמדברים ברוח הקדש כי מהם נקח ראיה על מה שנרצה לחקור עליו כי כמו שהתחלות החקיר' בדב' העיוניי הם הדברים שהושגו בחוש מהעניני' ההם ומהם נעשה התחלת המופת על מה שנשתדל בידיעתו וזה בין שיהיו הדברים המוחשים ההם מושגים בחוש אצלנו או שיהי' ממה שהושגו בחוש לזולתנו ממי שראוי לסמוך עליהם כמו שעש' הפילוסוף במיני הב"ח ובטלמיוס במבטי הכוכבים שסמכו הקדמונים לנסיונות הקדמוני' לקושי הגעת חושם למה שיצטרכו להשלמת חקירותיהם. ככה בענין הנפלאות עם היות שאותותינו ראינו ולא השגנו אותם בחושינו נקבל עדות החוש בהם ממה שראו והשיגו זקנינו וקדמונינו וכמו שאמר המלמד להועיל שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ונאמר כי שאל נא לדור ראשון וכונן לחקר אבותם וקודם הכנסי בחקירה הזאת אבאר על מה מורה שם נס ופלא בפרק הנמשך לזה

הפרק הז' כבר נמצא בכתבי הקדש ד' מילים מהשמות מורים על הענין מהנפלאות: המין הא' מהשמות הם נסים וממנו נאמר המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם והשם הזה נהוג מאד בדברי חז"ל עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים עשר' נסים נעשו בבית המקדש וזולתם הרבה. והמין הב' מהשמו' הוא אות וזה לך האות כי אנכי שלחתיך לקול האות הראשון אשר תעשה בו את האותו'. ויעש האותות לעיני העם ומאלה הרבה בכתו'. והמין הג' שם מופת ראה כל המופתים אשר שמתי בידיך האותות והמופתים והיד החזקה תנו לכם מופת. ומשה ואהרן עשו את כל המופתים ובא האות והמופת ודומיהם. והמין הד' מהשמות הוא שם פלא ומזה השם נפלאות בנו"ן וגם במ"ם מפלאות תמים דעים וכן