מפעלות אלוקים קסט

אמר רבי יוסי בר זבדא העושה מלאכ' בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך והלכתא כרבי יודא לענין השבת ע"כ. והנה אם נפרש בין השמשות לדעת רבי יוסי שאמר שהוא כהרף עין יהיה הוא העתה שאינו זמן אבל הוא תכלית הזמן העובר והתחלת העתיד ויתחייב מזה שהדברים שנבראו בין השמשו' נבראו בזולת זמן וזה לא יתכן כי היציאה מן הכח אל הפעל היא בתנועה והתנועה היא מן ההפך אל ההפך והיא בזמן בהכרח. ויקשה ג"כ למה נשתנה בדברים האלה סדר מעשה בראשית שכל הדברים נבראו בששת הימים בזמן ואלה דברים נבראו בזולת זמן בין השמשות ואם נפרש בין השמשות לדעת רבי יודא שהוא האמת לפי שהלכתא כרבי יודא לענין השבת ויהיה זמן בין השמשות כמהלך חצי מיל שאיפשר בו היציאה מן הכח אל הפעל יתחייב מזה שהבריאה שהיתה בין השמשות נעשת ביום השבת לפי שהוא מן היום ומן הלילה והתורה אמרה שבו שבת השם מכל מלאכה ואיך נבראו א"כ היה דברי' ההם בשבת בהפך מה שהעידה התורה וינח ביו' השביעי: הספק הב' אם היה שיוחס הקב"ה למעשה בראשית ששת הימים שבהם ברא הנבראים כלם איך עשרת הדברים האלה שנזכרו במשנה לא נבראו באותה ששת הימים כשאר הדברים כלם הקצור קצרה יד השם מלברוא הדברים האלה כשאר מעשה בראשית בששת הימים ונצטרך לבורא' בסוף היום הו' בע"ש בין השמשות הספק הג' אם היה שכבר נשלמו כל הנבראים בששת ימי בראשית עד שנאמר עליהם וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והטוב הוא השלם שלא חסר ממנו דבר וכמאמר משה רבינו ע"ה הצור תמים פעלו וכדברי שלמה כי כל אשר יעשה האלדים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע איך א"כ קיימו וקבלו חז"ל שאחרי שלמות מעשה בראשית ומאמר וירא אלדים את כל אשר שה והנה טוב מאד שהוא המורה על הגמר והשלמות בהחלט נשארו דברים מלברוא שנבראו אחר כך בין השמשות כי ימשך מזה שהיתה מלאכת ששת ימים חסרה ובלתי נשלמת האם שכח יתעלה מלבראם ונזכר אחר כך בין השמשות ובראם בריהטא: הספק הד' איך אמרו שעשרת הדברים האלה נבראו ע"ש כי הנה הם מכלל הדברים שנבראו בששת הימים. כי בידוע שכאשר נבראת הארץ ביום א' נברא גם כן פיה בכח וגם הלוחות וקברו של משה ושל כל שאר המתים נבראו אז בכח הארץ. ואמנם הוייתם בפעל לא היה כי אם לשנים רבות כשנעשה כל דבר ודבר בזמנו ולא נעשה א"כ דבר מזה ע"ש בין השמשות. וכן ביום השני כשנגמרה מלאכת המים אין ספק שנברא פי הבאר וכל פה נחל נובע וכן ביום הג' כשהוציא הארץ עץ כל פרי בהכרח אז נברא המטה אם בכח ואם בפעל. וביום הד' שנבראו המאורות נברא הקשת כי הוא מלהט השמש המכה בענן הנכחי אליו ובהמצא השמש יעלו האדים מן הארץ ויתרשם הקשת וכן המן נתגלה באויר וביום הו' שנברא כל נפש חיה למינה בהמה ואדם בודאי אז נבראו הכבשי' והאלים והאתונות ואתון בלעם והשמיר ואילו של אברהם אבינו ואין לומר שאז נבראת האתון מבלי פה ובין השמשות נבראת פיה כי כל מעשה בראשית בציביונן נבראו ולא נבראת האתון בלי פה ואם נאמר פה על הדבור בפעל זה לא היה ע"ש: הספק הה' איך יתכן שפי אתון בלעם נברא בין השמשות וכן אילו של אברהם אבינו וחיה האיל עד זמן העקידה שהם יותר מאלפים שנה והאתון עד זמן בלעם שהם אלפים ותפ"ח שנים. וכן השמיר וידוע שהב"ח א"א שיחיו כל זמן הרב ההוא הנה אם כן הב"ח ההם נבראו בכח ביום הששי ומציאותם בפעל היה כאשר הלכו בני ישראל במדבר ולפי זה לא נברא בין השמשות האיל