מפעלות אלוקים קסח

הכוונה הזאת בענין התנאי הוא מה שאחז"ל גם כן תנאי התנה הקב"ה עם שמים וארץ שאם ישראל לא יקבלו את התורה יחזירם לתהו ובהו האם נאמ' שהיה התנאי ההוא טבע ששם בשמים ובארץ שבעת ידוע יחזרו לתוהו ובוהו זה א"א כפי דעת הרב המורה שיאמין בנצחותם. אלא שהוא כלו כפי רצון וחפץ הפועל יתעלה ועליו אמר שלמה ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו ואמר רבי יוסי בן זמרא בתחלת בריאתו של עולם אמר הב"ה יקוו המים ותראה היבשה מפני מה כתיב הקורא למי הים וישפכם על פני כל הארץ כדי שייראו מלפניו למה הדבר דומה למדינה שמרדה במלך מה עשה הביא לגיון א' קשה והקיפה כדי שייראו בני המדינה מלפניו כך ברא הקב"ה את עולמו שיהיה היום יום בא יעקב ושקע השמש שלא בעונתו שנאמ' וילן שם כי בא השמש בא יהושע ועשה מהלילה יום שנאמר שמש בגבעון דום. הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו ית' כדי שהבריות יהיו יראים מלפניו ברא הקב"ה ים בא משה ו ועשה ממנו יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים בא אלישע ועשה את היבשה ים שנאמר עשה את הנחל הזה גבים גבים. ברא הקב"ה קיץ וחורף בא אליהו ועשה את החורף קיץ שנאמר חי יי אם יהיה השנים האלה טל ומטר. בא שמואל ועשה את הקיץ חירף שנאמר הלא קציר חטים היום אקרא את יי' ויתן קולות ומטר ברא הקב"ה העליונים לעליונים ותחתונים לתחתונים שנאמר השמים שמים ליי' והארץ נתן לבני האדם בא משה ועשה את התחתונים עליונים והעליונים תחתונים שנאמר ומשה עלה אל האלדים וירד יי' על הר סיני הנה ביארו במאמר הנכבד הזה שלא היו הנסים והפלאות דברים מוטבעים ביסודות והמורכבים מהם אבל שהקב"ה ברא הדברים וטבעיהם לשיתמידו כן האמנם גזר ועלה במחשבתו כשבראם שהנביאים בדבקות' ישנו טבעי הדברים לצורך השעה כדי שבני אדם ייראו מלפניו. הנה התבאר מזה כלו שהתנאים שזכרו חז"ל אינם טבעים נטבעים בדברים מיציאתם לעולם לשישתנו עכ"פ בזמן מוגבל אלא שהם ציורים וגזרות עלו במחשבתו יתעלה בתחנת הבריאה לשנות סדרי בראשית כפי צורך השעה ושאין בזה אליו ית' שנוי רצון ולא שנוי ידיעה ולא התחרטות ממה שעשה ולזה ג"כ כוונו באמרם ז"ל ואם בריאה יברא יי' אם ברא פה לגיהנם מוטב ואם לאו יברא ר"ל אם כאשר ברא גיהנם עלה במחשבה לברוא לו פה בעת הצורך מוסב. ואם לאו יברא אף על פי שיהיה בו שנוי רצון. והמקשה הקשה והא כתיב אין כל חדש תחת השמש ר"ל שאין לפניו לא חדוש ידיעה ולא חדוש רצון והיתה התשובה אלא לקרובי פתחא ר"ל שלא היה בזה שנוי רצון כי אם להוציא לפעל רצונו הקדום ולקרב הסבות

הפרק הה' ואמנם במשנה דאבות מהדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ראוי להעיר ספקות גדולות: הספק הא איך אמרו שנבראו חותם הדברים בין השמשות. כי הנה במסכת שבת פרק במה מדליקין חלקי מהו בין השמשות והיה דעת רבי יודא שבין השמשות הוא מן היום ומן הלילה ספק כלו מן היום וספק כלו מן הלילה ומטילין אותו לחומרא ושבין השמשות הוא משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאירין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הוא הכסוף העליון והשוה לתחתון זה לילה דברי רבי יודא ורבי נחמיה אמר כדי שיהלוך משתשקע החמה חצי מיל רבי יוסי אומר בין השמשות הוא כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וא"א לעמו עניו אמר מר מטילין אותו לחומרא שני ימים למאי הלכתא וכו'