מפעלות אלוקים קסז

לעמוד בהם ולא יעבור עליהם אחד מהם כפי חקו ואיך יפול בבורא העולמים אחר האפס הגמור כפי רצונו שיתנה תנאים עם ברואיו בהיות הכל שלו וכ"ש שיתנה עם הדברים שאינם בעלי נפש כארץ והמים ושאר היסודות והמורכבי' מהם שבאמת לא יפול בהם שם תנאי ויהיה זה כשגעונות המדברים שאומרים האל רצה כשיפגוש צבע פלוני עם הבגד שיתחדש בו מראה ועין פלו' לא שיש בתולדת הדבר ההוא לצבוע הבגד וחלילה לרבי יונתן שהיה מגדולי חכמי ישראל ויודע ספרי התורה שיאמר שהיה חק ומשפט טבעי בדברים לשנות את טבעם בשעה ידועה ויהיה אם כן בזה מכחיש האותות ומפיל דופי בנביאים שהם מתפארי' בשקר ומראי' שהם עושים מה שהוא נעשה מאליו מטבעו. ואם בכל הדברים נעשה התנאי הזה איך צדקה המפנה מהדברים שנבראו ערב שבת בין השמשות כי הם כבר נבראו בימי בראשית אבל אמתת הענין כך הוא הנה האפשרות והתנאי אפשר שיצוייר ויפול אם על הפועל שיפעל בזמן כך ולא בזולתו ואם על המתפעל שיקבל ויתרשם בו אותו רושם והתפעלות בזמן מה ולא היה דעת רבי יונתן שהיו התנאים האלה טבע קיים במתפעל שיצא לפעל בההכרח בזמן מהזמנים אבל היה דעתו לענין הפועל ורצונו שלא יחשוב החושב שבתחלת הבריאה שם הקב"ה לכל נמצא טבע מיוחד שיתקיים בו עוד כל ימי הארץ ושאחרי כן באורך הזמנים נתחדשו עניינים באופן שנתחרט האל ית' מאשר עשה וינחם יי' מהטבע אשר ברא ושכל את ידיו וחבל את מעשהו ובריאתו ושזה היה ענין הנסי' והפליאות ולפי שאין ראוי להאמין שנוי רצון בו ית' כי הוא נמשך אחרי חדוש הידיעה במה שלא היה יודע מקודם לכן אמר רבי יונתן שלא היה שנוי רצון לפניו חלילה כי באותה שעה שברא שמים וארץ וכל צבאם כללה והקיפ' ידיעתו הדברי' העתידים להיות כלם ושכבר יבא זמן לשנות טבע נמצא ההוא ממה שהוא בו ועל מנת כך ובדעתו שיהיה עתיד לשנותו בשעה אחרת כפי הצורך עשאו ובראו כן ולא היה אם כן פעל הנס חדוש ידיעה ורצון בו יתעלה או התחרטות ממה שברא בתחלת כי הכל היה גלוי וידוע לפניו וכמו שתקנו לומר בתפלת ר"ה לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית ואל זה הקיום והבלתי שנוי והעדר חדוש רצון שיש בפעל האל יתעלה כוון רבי יונתן בתנאי אשר זכר לא לטבע המתפעל שהוטבע בכך. ולזה אמרו בב"ר שמש בגבעון דום זש"ה אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי א"ר יונתן תנאי התנה הב"ה שסמך התנאי הזה אל הפועל להגיד שאין לפניו שנוי מפני שבעת שידיו נטו שמים צוה שיעלה לפנות בקר לאיתנו לתנאו הראשון והוא תנאי שהיה משוער אצל הפועל אותו והענין שלא נתחרט ממה שעשה בראשונה ולא היה זה חדוש ידיעה ולא שנוי רצון כי מיד בתחלה כך עלה במחשבה ולכך בבוא עת הצורך קרע את הים ור' ירמיה בר' אליעזר הוסיף באור לדבריו שלא לבד היה זה בענין הים אלא ג"כ בכל מה שנברא בששת ימי בראשית התנה כן רוצה לומר ששם טבעם על מה שהוא עליו ומיד בתחלה עלה במחשבתו לשנות הדברים לעת הצורך כדי שייראו מלפניו כי כל העולם לא נברא אלא בשביל זה והטבע המוטבע הכללי זה תכליתו באמת כמ"ש כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. ולכן כשיצטרך להשגת התכלית ההוא לשנות המנהג הטבעי ישנה אותו והכל הולך אל התכלית אחד כי אין בזה לא חדוש ידיעה ולא חדוש רצון וזהו מה שאז"ל בב"ר כל הנפלאות שעתיד הקב"ה לעשות בעולמו הם גלויות לפניו מקדם ומודיעם לנביא כדכתי' ראה כל המופתי' אשר שמתי בידך שרצו בזה שלא היה בנסים שנוי רצון. והראיה המוכחת על אמתת