מפעלות אלוקים קסד

כן צריך למוסר כי כל מלאכה יש לה התחלות יחוייב לקבלם ולכך יחוייב על כל אדם שיקבל התחלות התור' ושיתאמץ בם ואשר יחוייב שיאמר בם היא שהתחלותיהם הם ענינים, אלקיים ועלו למעלה מהשכלי' האנושיים ולא ימלט מלהודות בם עם סבלות סבותיהם ולזה לא נמצא לא' מן הקודמי' דבור בפלאים עם התפשטם והראותם בעולם לפי שהפלאות הם התחלות יקיימו התורות והתורות הם התחלות למעלות עכ"ל הנה התבאר מזה כלו שהנסים והנפלאות הם התחלות התורה ולכן ראוי שנקבל מציאותם ולא יחלוק אדם עליהם כי כמו שדברי התורה והנביאים ראוי שיקובלו ולא יכחיש אותם אדם ומי שיכחיש' אין ראוי להתווכח עמו בדבר מדברי התור' לפי שמכחיש התחלותיה כן הענין בנפלאות האמנם מצאנו ראינו בדברי חכמינו הקדושי' ז"ל דעות זרות בענין הפלאים ראוי להעיר עליהם ולהסיר המבוכה הנראית בהם

הפרק הג' אמרו בב"ר תנאי התנה הקב"ה עם הים שיהיה נקרע לישראל אמר רבי אליעזר לא עם הים בלבד התנה אלא עם כל מה שנברא במעש' בראשית שנאמר אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי צויתי את הים שיהי נקרע לפני ישראל צויתי השמש והירח שיעמדו לפני יהושע צויתי השמים והארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו השמים ואדברה וגו' נייתי העורבים לכלכל את אליהו. צויתי את האור שלא יזיק לחנניה מישאל ועזריה צויתי לאריות שלא יזיקו לדניאל צויתי את הדג שיקיא את יונה וכו' וכן הוא בפרקי ר' אליעזר. וקרוב לזה אמרו בחמישי ממסכ' אבות עשר' דברים נבראו ערב שבת בין השמשו' ואלו הם פי הארץ פי הבאר פי האתון והקשת והמן והמט' והשמיר והכתב והמכתב והלוחות וי"א אף המזיקין וקברו של מרע"ה ואילו של אברהם אבינו וי"א אף הצבת בצבת עשויה. והרב הגדול המימוני כתב בפירושו למסכת אבות וז"ל כבר ביארנו לך בפ"ח שהם לא יאמינו בחדוש הרצון בכל עת אלא שבתחלת עשיית הדברים שם בטבעם שיעשה בהם כל מה שיעשה יהיה הדבר מאדיי והוא הדבר הטבעי או יהיה חדוש לעתים רחוקים הכל שוה וע"כ אמרו שביום הששי שם בטבע הארץ שתשקע קרת ועדתו. וכתב עוד שם ואולי תאמר שאחרי שכל הנפלאות הושמו בטבעי הדברים ההם מששת ימי בראשית למה יחד אלה העשרה שנזכרו במשנה דע שלא יחדו אותם לומר שאין שם מופת שהושם בטבעי הדברים רק אלו. אבל הם קבלו שאלו נעשו בין השמשות בלבד ושאר הנפלאות והמופתים הושמו בטבעי הדברים שנעשו בהם בעת עשייתם תחלה. ואמרו עד"מ שמיום השני בהחלק המים הושם בטבעם שיחלק ים סוף למשה ויחלק הירדן ליהושע וכן לאליהו ולאלישע אח"כ וביום הרביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד בזמן פלוני כדבר יהושע וככה שאר הנפלאות מלבד אלה העשרה שהושמו בטבעי הדברים ההם בין השמשות ע"כ וזהו ג"כ דעת החבר בסוף המ"ג מס' הכוזר. ומסכים לזה כתב הרב המור' בפי' כ"ט ח"ב וז"ל ואף על פי שחז"ל כבר אמרו בנפלאות דברים זרים מאד שהם רואים הנפלאות ממה שבטבע ג"כ אחר כי הם אמרו שכאשר ברא השם ית' זה המציאות והטביעו על אלה הטבעים שם בטבעם שיתחדש בהם כל ה שיתחדש מהנפלאות בעת חדושם ואות הנביא הוא שיודיעהו האל בשעה שיהיה בו מה שיאמר ויפעל זה הדבר כמו ששם בטבעו להיות בשרש מה שהיה טבעו וזה אם הוא כמו שתראהו מורה על מעלת