מפעלות אלוקים קסג

בשלילת החום מן האש ושלא יהיה אש גמור או בהפוך טבע גוף הצדיקי' שנהפכו לאבן או דבר שלא יעשה בו רושם האש ואין א' מהדברים האלה איפשרי ובזה הדרך כחשו מציאות הנפלאות כלם ואבוחמד השיב עליהם שמה שפועל השרפה אינו האש בלבד הפועל בטבע כדבריהם כי הנה הפועל השרפה הוא הבורא ית' והאש הוא כלי למעשהו והנה החוש רואה הגעת האש לדבר הנשרף אבל אינו רואה מי הוא פועל אותה השרפה ושאין שם עלה אחרת זולתו כי אין אדם חולק שזריקת טפה הזרעיית בבטן האשה לא יתיילד מן הטבעיים והאיכיות ולא שהאב יפעל את העובר וחיותו וראות העין אך לא יאמר שום אדם שהענינים ההם נמצאים בעבורו אלא שמציאותם מהראשון ית' אם בזולת אמצעי ואם באמצעות מלאכיו הממונים על זה הנה אם כן המציאות אצל הדבר לא יורה שהוא. נמצא בעבורו: ולכך הסכימו חכמיהם שאלה הדברי' המתחדשי' יושפע מאת נותן הצורות. ואמנם הפועלים הקרובים הם מכינים ומזמנים את המוכן לקבל את הצורות מאת הנותן אותן. הנה אם כן אין האש שורף בהחלט ואין הלחם פועל השובע ולא הסם הבריאות וזולת זה והנה אף על פי שנודה שהאש נברא בתאר כך שכאשר יפגש הנעורת והצמר ישרפם כבר איפשר שיושלך דבר מה באש ולא ישרוף אם בשנוי תאר האש או בשנוי תאר הדבר המושלך בתוכו וז' כשיחודש מצד האל או מצד מלאכיו תאר מיוחד באש שיקצר חומו באופן שלא יעבור חומו אבל יהי' בקרבו ויראה בצורת אש ואמתתו אלא שהחום שבו לא יעבור ממנו לחוץ או יחודש בגוף תאר מיוחד שלא יוציאהו מהיות עצם ובשר וידחה פעל האש ורשומו כי יש ביכולת האל ענינים זרים ונפלאים ועם היות שלא נשיגם אנחנו כלם אין ראוי שנרחיק אפשרותם ושנשפוט בשקרותם וכן הענין בתחית המתים וההפך המטה נחש כי היא אפשר בזה הדרך ר"ל החמר מקבל בלתו כי העפר ושאר היסודות ישתנו לצמח והצמח ישתנה לדם וישוב שכבת זרע ויעמוד הזרע ברחם ונברא הב"ח וזהו כפי ההרגל בזמן ארוך ולמה א"כ בעל הריב יבטל שיהיה ביכולת האל להנהיג החמר באלה המדרגו' כלם בזמן יותר קצר ותכף ממה שיהיה בטבע כי אין מעצור להשם לצוות אלו הכחות שימהרו מעשיהם באופן שיגיע בו אל מה שהוא פלא לנביא וכמו שהאריך בזה אבוחמד דברי שלום ואמת במקום הנזכר. ואני כבר כתבתי למעלה במאמר ז' פרק שני שהאלוק ית' יתואר לפועל העולם משתי בחינות הא' מהצד שבראו וחדשו. והשני לפי שהוא מקיימו ומתמידו ושומר אותו ברצונו כי לא יספיק טבע הדברים המושם ומוטבע בהם בתחלת וצורתם לפעול לפעולותיהם הטבעיות אלא בסבת הרצון האלקי המתמידו והבאתי על זה ראיות מדברי הפלוסוף מספר בעלי חיים. ומדברי הנביאים כדכתיב ואם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא יי' אלקינו וגו' וזה שירש הנסים והנפלאות כלם. ולכן לא שלט האש בחנניה מישאל ועזריה לשרפם ולא אכלו האריות לדניאל לפי שהדברים הטבעיים ההם לא פעלו פעולותיהם הטבעיות בשעות ההם בהסתלק מהם הרצון האלקי אשר בו תלוי הכל וכמו שאמרו במסכת תעניות מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כי הנה סבר האומר הזה שלא היה טבע הדבר הוא הפועל האמתי בו אלא הרצון האלהי וכמו שביארתי שם. ולהיות הדע' הזה יסוד מוסד לכל נסי התורה ונפלאותיה היה מציאות הנפלאות התחלה עצמית לתורה א"א שתתקיים בהכחשתם עד שכתב אבן רכד בספר הפלת ההפלה שאלה י"ז וז"ל החכמים והפלוסופים לא יעבור אצלם הדבור והנצוח בהתחלות התורה ומי שיעשה