מפעלות אלוקים טז

מכחיש מה שבא בתורה הוא כופר ואין לו חלק לע"ה אבל אינו כופר בתורה כלה כן הענין באמונת החדוש שאינה פנה ויסוד לכל התורה בהיות מקום לאמונת הקדמות עם הכונה והרצון האלקי וישארו הנסים והנפלאות באפשרותם וכל ספורי התורה על פשוטם ואמרו שבעבור זה שאל ר' יצחק באותה הגדה שהביא רש"י בתחלת פירוש התורה לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם וכו' לפי שהיה דעתו שאם לא היה כתוב בתורה ספור מעשה בראשית לא היה חסרון ידיעתו חסרון מצוה ופגם באמונה כלל לפי שלא היתה אמונת חדוש העולם שרש התורה ויסודה כי אם ספור אמתי בלבד כאחד מספוריה. וכאלו אמר רבי יצחק שהתורה לא כיונה להעמידנו על חכמות הנמצאות כמו שחפצו המתפתים והנמשכים אחרי היוני. אלה הם דברי הרב רבינו נסים במלותיו. וחזק עוד דעתו באמרו שאם לא כן תימא על עצמך ומדוע לא בא זה בדרך המצוה שיצוה השם להאמין בחדוש העולם כמו שבא בעיקר היחוד מצות שמע ישראל יי' אלקינו יי אחד ונמשך אחריו הרב ר' חסדאי במאמר ג' כלל ראשון מספרו ונסתייע מדברי החבר לכוזרי שאמר ז"ל ואם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהודות בהיולו הקדמון ועולמים רבים קודם העול' הזה לא היה זה פגם באמונתו כי הוא מאמין העולם הזה מחודש מזמן ידוע ותחלת האדם אשר היה בו אדם וחוה ע"כ ואחריהם מהאחרונים בפיהם ירצו סלה וגם הוסיפו על דבריהם באמרם שאף הרב המורה יסבור שאין אמונת חדוש העולם עיקר מעיקרי התורה ושרשיה כי הוא כשמנה עיקרי הדת בפי' המשנה אשר לו לא מנה החדוש העולם מכללם לפי שלא היתה האמונה הזאת אצלו שרש ויסוד לתורה עם היותה דעת אמתי

וחוץ ממעלת תורתם אין הדבר כאשר חשבו כי הנה מה שהתעצמו מאד ראשונה לחבר דעת קדמות העולם עם הכונה ויחוד ברצון ממנו ית' כבר זכרו הרב המורה בפי"ט ובפרק כ' ובפרק כא חלק שני מספרו בשם אחרוני הפילוסופים והם היו באמת מכתות הישמעאלים שלהיותם מבעלי התורות ונמשכים עם זה אחרי דעות הפילוסופים חשבו להסכים דברי התור' בצד מה עם העיון הפילוסופי באמרם שהיה העולם מפעל האל שכיון ורצה בו כדברי התורה אבל שאותה הכונה והרצון האלקי היה תמיד מבלי התחלת זמנית לא סר ולא יסור וע"כ היה העולם קדמון כדברי הפילוסופים וכתב על זה הרב המור' שהאנשים ההם החליפו מלת החיוב והשאירו ענינו שהקבוץ אלו הענינים ר"ל המציאות שלא סר ולא יסור והיותו בכוונה ורצון הוא כקבוץ ב' הפכים בנושא אחד יחד והוא האמת כי הנה לא תפול הכונה וההתיחדות אלא לענין בלתי נמצא ואפשר מציאותו כמו שכוין ויוחד ואפשר שלא ימצא אבל הדבר אשר לא סר מהיותו נמשך אחר עלתו ושלא קדמו העדר א"א שיאמר שהוא בכונה ורצון כי הוא באמת מחוייב ממנו חיוב העלול לעלתו אשר לא ישתנה מבלי שתשתנה עלתו ויפוי המליצה אשר יעשו בזה באמרם העולם הוא קדמון והוא מפעל הרצון האלקי שכן רצה תמיד הם דברי פתויים ושפת חלקות לשכך את האוזן ולהחניף בעלי התורה אבל השכל לא יסבול אותם לפי שאחרי שהעולם לא סר ולא יסור מהיותו כן תמיד הנה הוא מחוייב כי היות הדבר בכונת מכוין ובלתי מחודש הוא מאמר סותר נפשו כדברי הרב כי הוא באמת מחוייב בהכרח בחיוב עלתו וכן מה שאמרו הרבנים הקדושים האלה שבאמרנו שהעולם נמשך ונאצל מהשם ית' כפי מה שרצה וגזרה חכמתו ישאר אפשרות לנסים ולנפלאות בהיותו קדמון כמו