מפעלות אלוקים טו

התורה ראוי שנדע מדרגתה אל שאר ספורי התורה ואומר שמדרגת אמונת הספור האלקי הזה אל שאר ספורי התורה ומצותיה הוא כמדרגת היסוד והשרש אל מה שיוסד ויבנה עליו לפי שיסוד התור' אשר עליו אדניה הטבעו הוא אמונת חדוש העול' הכללי המוחלט יען וביען ממנו נעמוד על מציאות האל המחדש אותו מי שיאמין קדמותו יבטל התורה לגמרי כי הוא יחשב שהעולם לא סר ולא יסור מהיותו נמשך מהש"י על צד החיוב כהמשך המושכל מהשכל והאור מן השמש ולא יתואר האל ביכולת עליו כי אם במה שהוא עלתו כמו שלא יתואר משיוכל לשנות דבר מאור המתחייב ממנו עם היותו יודע בו. ומהדעת הזה אין ספק שיתחייב ראשונה הכחשת המופתי והנפלאות לגמרי כי הנה על דעת מאמיני הקדמות, לא יתואר השם להאריך כנף הזבוב ולא לקצר רגל הנמלה כשם שיחדש הנפלאות העצומות שבאו בתורה והיה אם כן המכחיש חדוש העולם מכחיש המוחשות שהם נפלאים שהשיגו אבותינו בחיוב הראיה וכבר כתב זה פעמים רבות הרב המורה בפי"ט ח"ב ובפכ"ה ממנו. עוד יתחייב מדעת קדמות העולם להכזיב כל יעודי הגמול והעונש שבאו בתורה ובפרט בדברים הגופיים כי אין ספק שאין להם ענין אלא בשנוי המנהג הטבעי לפי שכל יעודי התורה הם נסים בשינוי מנהגו של עולם כי הנה לא יתחייבו השכר והעונש שיעדה התורה ממעשה המצות והעברות בסדר הטבעי כי איך יתחייב הכרת הנפשיי מאכילת החלב ואריכו' הימים משלוח הקן בדרך טבעי וכן שאר תגמולי המצות אי אפשר שיצדק חיובם והמשכותם אלא ברצון הבורא ית' שהכל בידו כחמר ביד היוצר. ולכן כתב הרב המורה באותו פרק כ"ה הנזכר אבל אמונת הקדמות על הצד שירצה אותה ארסטו שהוא על צד החיוב ושלא ישתנה טבע כלל ולא יצא חוץ ממנהגו הנה היא סותרת הדת מעיקרה מכזבת לכל אות מבטלת לכל מה שהבטיחה התורה או תכחיד ממנו וכו' הנה אם כן דעת קדמות העולם הוא משחית מחבל חומות התורה הבצורות והגבוהות ואמונת חדוש העולם הוא שרש התורה ויסודה אשר עליו תבנה ותכונן תורת האלקים ספוריה ואמונותיה מצותיה ועדות נפלאותיה האמנם מאחרוני חכמי עמנו אנשים ראשי בני ישראל המה רבינו נסים בפירוש שהתחיל לעשות לתורה והר' חסדאי תלמידו לקחו בזה דרך אחרת ואמרו שכבר נוכל להאמין מבלי סתירת דבר מהתורה ונפלאותיה קדמות העולם לא שיהיה מהאל יתברך על צד החיוב כדברי ארסטו כי אם שהיה העולם מאתו בכונה ורצון אלא שלא סר ולא יסור מהיותו יתברך רוצה ומכוין בעולם ולכן היה קדמון לפי שתמיד רצה וכיון בו האל יתברך ותמיד היה נמצא ברצונו וכוונתו ואמרו האנשים האלה שלמים הם אתנו כי באמונת קדמות העולם על הדרך הזה תעמוד תורה על תלה בפנותיה וספוריה מצותיה ונפלאותיה לפי שכבר יהיה אפשר כפי הדעת הזה שישתנה טבע העולם וסדרו ויהיו הנסים והנפלאות ברצונו ית' ושכבר היינו עדת בני ישראל מאמינים בדעת הזה אלא שהתורה העידה שהעולם היה מחודש ואיכות בריאת הדברים ושהיה אדם הראשון ההתחלה למינו ובכלל כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ ומפני זה היה כל בעל תורה מחוייב להאמין שכן הוא האמת ולקבלו לקיימו כשאר דעות התורה וספוריה אבל לא היה חדוש העולם עיקר מעיקרי התורה האלקות לשתפול התורה בבטולו כי אם דעת ואמונה אמתית והיה הכופר בחדוש העולם ככופר באחד משאר ספורי התורה כאלו תאמר ככופר האומר שתמנע לא היתה פילגש לאליפז בן עשו שעם היות שזה מצד עצמו לא תתלה בו אמונה ולא מצוה. הנה מהצד שהוא