מפעלות אלוקים קנט

בנצחיות וחיוב המציאות שיביא לגלגל מהנבדל בהיותו אפשרי המציאות מצד עצמו הוא גם כן בטל שבהיות תנועת הגלגל נפסקת מצדו תקנה הנצחיות מצד מניעו אלא שמאחר שהיא נפסקת מצדו היא נפסקת בו לגמרי לא בלבד התנוע' אבל גם המציאות והגלגל אם כן עם תנועתו הוא הוו' ונפסד בהכרח וכמו שיתבאר זה יותר בשלמו' בביטול התשובה השנית והנ' התשובה השנית הזאת לב"ר על ספק יוחני העיר עליה' בשאמר שהגשמיי' ב' מינים פשוט ומורכב ושהגשם הפשוט הוא בלתי מכול' הכח במציאו' והשארו' לפי שאין לו סבת ההפסד והכליה שהוא ההרכב' אמנם הכח המכולה אשר בו מסבת היותו ב"ח הוא בתנוע' ר"ל בחוזק ובחולשה ובמהירות ואיחור לפי שכל תנועה היא בזמן וכפי הגבלתו כן הוא הגבלת מהירות תנועתו וחזקה בין שיהיה המתנועע פשוט או מורכב אלא שהמורכב הוא גם כן מכולה במציאות והשארות מפני טבע ההפסד המדובק בהרכבה מחמר וצורה. וביאר עוד מה שהניח היותו בלתי מכולה במציאות והשארות להיותו נעדר ההרכבה במה שאמר כי כל הויה והפסד הוא מכח קניני במתנועע על זאת התנועה של ההתהוות וכל מה שיעדר ממנו סבות זאת התנועה יתחייב שימצא בו ההפך שלו והוא המנוחה והעדר וישאר המציאות בלתי מכול' כמו שהיא הענין בגרמי' השמימיי' שלמה שסבות תנועה ההויה וההפסד נעדרות מה' שהם הרכבת החמר והצורה וההפכיות נשארות נצחיים בתנועה מבלתי ההפסד לאין סוף ועם היות שגשמ' מכולה ולכן כאן ראוי שיהיה מכילה הנה אין חסרון התנועה התהוות וההפסד כח ואין עליו כחניו' אבל הוא מנוחה וכל מנוחה העדר ואין ההעדר כח כלל ולכן יוכל להיות ההעדר בלתי מכולה בגשם מכולה ואם א"א להיותו בו כח בלתי מכולה ואם כן השארות המציאות הבלתי מכולה אשר בגרמים השמימיים אינו רק העדר תנועת ההפסד להעדר סבותיו מהם לאין תכלית והביא ראיה לדעתו מדברי ארסטו בספ' השמים והעולם שכתב שהכוכבי' למה שהם נעדרי' מסבות התנוע' אשר לגלגל תתחייב להם המנוחה לאין תכלי' וכן יאמר ביסוד הארץ שיתחייב בו המנוח' שהיא העדר התנועה לאין תכלית מפני העדר פעל התנועה בה. זהו כלל דעת ב"ר ואופן תשובתו על הטענה של יוחני הזאת. ועם היו' בתשובתו זא' מההתפלספו' הדק הנה כשיעויין בה יתבאר היותה בלתי מסכמת לאמת ובלתי מספקת לבטל הספק של יוחני וזה שהקדמתו האומרת שהגרם הפשוט כחו הוא מכולה במהירות ואיחור תנועתו ובחוזק ובחולש' אך לא כפי ההשארו' והמציאות היא מערכה על הדרוש לפי שארסטו ביאר שכל גשם פשוט יהיה או מורכב יתחייב שיהיה לו כח מכולה בין שהוא גשם מכולה כי כבר התבאר ביטול מציאות גשם ב"בת בפעל. ואין ביטול הכח הבלתי מכולה כפי המהירות והאיחור בתנועה בלבד מפני שיתחיי' שיתנועע בעתה בלתי מתחלק אבל גם בהתמדת הפעל כמו שביארו ארסטו בח' מהשמע עד שעשה ממנו הקדמת התחלת מופת באמרו הגרם השמימיי יתנועע בהתמדה לאין תכלי' ומה שהוא כן יש לו, כח מניע ב"בת אם כן הכח המניע השמים הוה בלתי מכולה ומה שהוא בלתי מכולה אינו כח בגוף א"כ הכח המניע הגרם השמימיי אינו כח בג וביאר שם כל שלשת ההקדמות האלה ביאור מופתי לדעתו ויצא מזה שלדעת ארסטו א"א שימצא גשם ב"ת שיהיה לו כח על התמדת פעולתו לאין תכלית ואמנם מ"ש ב"ר שזה שאמר ארסטו יתחייב בתנועת הגרם השמימיי שיצטרך כח מניע בלתי מכולה להתמדת תנועתו אך המציאות וההשחרות אינן תנועה כי אם מנוחה והעדר תנועת ההפסד ושלכן להתמדת המציאות לאין תכלית אינו צריך כח כלל לא