מפעלות אלוקים קנח

אבל ישלים הגלגל במה שיסביב תנועתו לאין תכלית ע"ד הציור והחשך והשלמו' לא ע"ד ההכרח והגלגל בנצחיו' מציאותו מוכן לקבל נצחיות התנועה ממניעו אך לא שיתנועע מעצמו או מכח בגשמו תנועה בלתי מכולה שאם כן היא כח בב"ת בגשם ב"ת ואם מה שיטעון שלהיות הגלגל מתנועע ע"צ הציור והחשק אם תנועתו ב"בת אם כן ציורו וחשקו הוא ב"בת ואם כן יש כח בב"ת בגשם ב"ת ולא הרוחנו כלל בכח המניע הנבדל מגשם. לזה יש יותר פני הנגוד לתשובת ב"ר אלא שגם הוא ישיב כפי שטתו ודעתו שהמניע החשוק והמצוייר כמו שאינו כח בגשם כן הכח החושק והמצייר אינו והגרם הגלגל מתפשט בו ואם הוא נפשו באמת הוא נבדל ואולי ששתי הנחות הם אחת בעצמות רצו' שכל נבדל אחד אלא שיתרבה ברבוי פעולותיו: ואם הם שני שכלים נבדלים ואולי החשוק לכל הוא אחד והוא הסבה הראשונה והחושקים הם רבים שכלים נבדלים נפשות הגלגלים וצורותיהם השכליות וכל זה נתבאר למי שהעמיק בדברי ב"ר שבקצת המקומות הניח שהפועל והתכלי' והצורה בגלגל ובתנועתו הם שכל נבדל אחד בעצמו ובקצת המקומו' נמשך לדעת זולתו אמ' שהחשוק בכלם הוא אחד והוא היותר שלם ונכבד מכל השפלים הנבדלים והחושקים הם רבים כמספר הגלגלים וכלם שכלים נבדלים התבאר מזה שאין בכל דברי הר"לבג דבר מספיק לבטל תשובה זו של ב"ר על טענות יוחני בחדוש העולם ולכן חל עלינו חובת ביאור תשובתו זו באופן יותר עצמי ומאומת ועם היות שבטולה יתבאר יותר בשלמות בביטול תשובתו השנית כמו שנאמר אחר זה הנה בכאן אין הכונה שיש לו כח על התנועה בכלל שאין כח על התנועה כי אם לנח כמו שיש למתנועע כח על המנוחה. ואין לגלגל מנוחה אלא שבהיותו באנה אחד יש לו כח להתנועע באנה אחר כמו שבהיותו במזרח יש לו כח להתנועע במערב בדבוק תנועתו ולכן אמר שלהיות כן זה הכח יתחייב שתפס' תנועתו עצמו מפני שאם תנועתו נצחי' מצדו יתחייב ביטול היות כח ב"בת בגשם ב"ת ונאמר אנחנו ראשונה שזה הכח אשר לו באנה אינו כח פועל ומניע אבל כח על קבול התנועה ואין המלט לפלוסוף להודות שיש בגלגל כח התנועעות לאין תכלית כי לכל כח פועל בה מניע ראו שיוחס כח מתפעל כמוהו שהם הכח הפועל על ב"בת גם הכח המתפעל ושם ראוי שיהיה לאין תכלית שאם לא כן לא היה מקבל תמיד אותו הפעל מן הפועל וזהו מבואר בעצמו ואם כן אם תנועת השמים נצחית יתחייב שיהיה בהם כח ההתנועעו' לאין תכלית ועם היות הכח המניע אותו ב"ת נבדל ממנו הנה כח ההתנועעות הזה הב"בת בהכרח כמוהו הוא בו כח ב"בת בגשם ב"ת וזה שקר אם כן המביא אליו שקר והוא היות תנועת הגלגל נצחית ועוד שנית שלא בלבד יתחייב היות הגלגל כח ההתנועעות וההתפעלו' לאין תכלה אבל גם כח מניע ופועל כי הגרמים השמימיים הם מניעים לאין תכלה גשמי העולם השפל והגלגל היומי יניע תמיד כל שאר הגלגלי' יחד בתנועתו גם כח הפעל האארה בשמש ובכוכבי' הוא לאין תכלית ואם כן יהיה כח פועל ב"בת בגשם ב"ת ולא נמלט מזה באמרנו שהכל בא מחמת הנעת הנבדל וממנו הנצחיות בפעולות השמים כי המנעות מציאות כח ב"בת בגשם ב"ת הוא מבלי תנאי רצו' שלא יביא מחמת זולתו אבל הוא בהחלט באי זה אופן שיהיה ומופת ארסטו שוה בכל כל שכן שההארה שא"א שיאמר שהיה מחמת המניע הנבדל כי הוא ותועלתו ראשונה מגר' הככב ועוד שלישית שהפסק התנועה היא נמנעת בגלגל מצד עצמו כי תמונתו הכדורית בלתי סובלת המנוחה כלל ואיך אם כן תוכל להפסק תנועתו בהיותו נצחי המציאות והיה אם כן טבעו ותמונתו הכדורית לבטלה ועוד ד' שהתנועה והמציאות הם דבר אחד בעצמו בגרמים השמימיים כמו שנבאר בביטול תשובתו השנית ואם כן אם נצחיות התנועה היתה בא' לגלגל המניע הנבדל כן נצחיות המציאו' יבוא בהכרח לו גם כן מהנבדל ולהיות זו בטל