מפעלות אלוקים קנו

החייוב שיהיו בהכרח כלם בב"ת הן בגודל אם הם בעלי גודל הן בכח אם הם בלתי בעלי גודל ותחייבו אם כן ממנו יתעלה מלאכים בעלי תכלית וגרמים שמימיים בלתי בעלי תכלי' הן במס' הן בגודל וזה כלו ממה שהתבאר ביטולו בחכמה ותואר הטענה הוא זה אם היו הדברים מתחייבים ממנו ית' על צד החייוב יחוייב שיהיו בב"ת אבל אינם בב"ת הנה אם כן לא יתחייבו ממנו על צד החייוב וחשב האומר הזה שהנביא ישעיה כיון אל הטענה הזאת באמרו הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם יי' בורא קצות הארץ לא יעף ולא יגע אין חקר לתבונתו ר"ל שמורה היותו ית' אלקי עולם כלומר בורא אותו מה שאנו רואים שיש בארץ קצוות והגבלה כי זה יוכיח שאינם על צד החייוב כיון שהפועל הוא בב"ת הכח ובב"ת החכמה והוא אמרו לא יעף ולא יגע אין חקר לתבונתו אבל הטענה הזאת אינה מחוייבת כי יאמר הפלוסוף שהיה העולם באותו שיעור בגבול שהוא והנבדלים באותו מספר שהם לפי שזה הוא היותר טוב ונאות כפי טבע העולם וסדורו ולא ימנע שיעשה הפועל כפי השכל דברים בעלי תכלית עם היות כחו בב"ת אם היה שיעורם ומספרם נאות ומתיחס לתכליתם הנה אם כן הטענות האלה כללה עם היות בהן קצת מדרכי הנצוח אינן מופתיות ולא יתנו האמת מכל צד ולכן אין ראוי להשען עליהם והוא מה שרציתי לבאר בזה הפרק

הפרק הט' במופת א' שגיא כח יבאר על צד המחקר העיוני חיוב חדוש העולם והמנעות קדמותו. ואמנם מה שמצאתי בדרך חקירה העיונית טענה חזקה ומופת אמתי לבאר בו שהגרם השמימיי וכל מה שבתוכו הוא מחודש ושהגשם במה שהוא גשם א"א שיהיה קדמון ונצחי הנה היא הטענה אשר העיד עליו ראשונ' יוחני המדקדק והקדמותיה לקוחות מדברי ארסטו בעל ריבנו והן שתים ביארן בח' מהשמע. הא' שהוא ביאר שם שכל כח בגשם הוא בעל תכלית למה שכל גשם הוא ב"ת. והב' שביאר שם גם כן שמי שהוא ב"ת א"א שיהיה לו פועל לאין תכלית תמידי ונצחי והוליד מזה שא"א שיהיה לשום גשם פעל בב"ת מתמיד ונצחי ולהיות השמים גשם מחויוב שיהיו ב"ת וא"א אם כן שיהיה להם כח ע"ז שאם כן יהיה כח ופעל בב"ת בגשם ב"ת והוא שקר והנה אלסכנדר הפרדוסי ואחריו בן סיני וסיעתו רצו להשיב ע"ז והודו בהקדמו' ובתולדה ואמרו שהשמים הן אפשרי ההפסד מפאת עצמן להיותן ב"ת וכחן מכולה כי כל גשם מכולה א"א שיהיה לו כח בלתי מכולה אבל עם היותן נפסדים מעצמן קנו הנצחיות מהנבדל הנצחי ולפי זה טענת יוחני המדקדק צודקת בשמים כפי טבען הנפסד וכחם המכולה אבל לא כפי טבע הנצחיות הקנוי אליהם מהשכל הנבדל המניע אותם האמנם כבר הכה על קדקדם בן רשד במ"ש שהנפסד מעצמו א"א שיקבל הנצחיות מזולתו ומי שהוא נצחי אין לו כח כלל על ההפסד כמו שביארו ארסטו בראשון מס' השמים והעולם והנה המציאות הוא פעל פנימיי בנמצא ועם היותו מכלל המסובבים לא ימלט אם שיהיה מסובב בטבע הנצחיות או בטבע ההפסד וכמו שהמסובב בטבע הנצחיי א"א שיקבל טבע ההפסד מנמצא אחר כן המסובב בטבע הנפסד א"א שיקבל הנצחיו' מזולתו או מסבתו כיון שכבר סבב אותו בלתי נצחי בטבעו ואין הענין במציאות כמו שהוא בתנועה שהיא פעל חיצון בא למתנועע מזולתו המניע אותו ולזה יוכל לקנות מהמניע טבע מה בתנועה שלא היה לו מעצמו ר"ל שעם היות הגשם מצד עצמו נעדר התנועה וכח אפשר שיהיה מתנועע מפאת הפעל שיבא