מפעלות אלוקים קנג
Mifalot Elokim 153 · מפעלות אלוקים · free full Hebrew text
Open in the reader →יתחייב שיהיה הזמן ב"ת בעצם וכבר האריך בזה החכם הרבה וביאר עוד שהזמן מכלל המחודשים מפאת חלוק תנועות הגרמים השמימיות במהירות ובאיחור כמו שתאמר הגלגל היומי יותר ממהר מגלגל הכוכבי' הקיימים וכאשר נצרף אל זה הקדמה אחת ידועה בעצמה והיא שאין בב"ת גדול מבב"ת יתחייב שא"א שיהיה הזמן החולף בב"ת וזה לפי שאם היה כן היה כל אחד מהיר ומאוחר סובב סבובים בב"ת ויהיה גדול מספר סבובי המהיר ממספר סבובי המאוחר והוא בלתי אפשר אם היו שניהם בב"ת או נאמר שלא יהיה שם מהיר ומאוחר והוא הפך מה שנראה בחוש. וגם יתחייב שיהיו הירח והשמש לוקים זמן בב"ת ולהיות הבב"ת שוה לבב"ת יתחייב שיהיו לוקים תמיד ועוד שלהיות הזמן מתדמה החלקים יחוייב שאיזה חלק ממנו שיהיה מתי על ענין אחד ואם הונח זמן החולף בב"ת יהיה שם זמן שלא יפול בו מתי להיותו בב"ת ועוד שאם היה הזמן החולף בב"ת הנה לא יהיה זה בשנניח זמן ואחריו זמן וזה ללא תכלית כי לא יתחייב מזה בב"ת אלא בשנניח זמן ולפניו זמן לבב"ת הוית הזמן א"כ מהצד הקודם והוא מבואר הבטול שכבר הונח הכח אמנם יהיה מהצד המתאחר לא מהצד הקודם וכאלה הטענות עשה הרבה לבאר שהזמן מחודש ובעל תכלית עוד עשה מופת או טענה אחרת להכרי' דעת החדוש מהגלות היבשה למה שנמצא בו מסגלות ההיה אשר קדם זכרם וזה שכבר יראה שהוא לתכלית שיתהוו בו הנמצאות השפלות והוא מבואר שלא יתנהו טבע יסוד המים והארץ אבל הפך כי טבעם יתן שתהיה הארץ מוקפת מהמים ולא יתנהו ג"כ טבע הגרמי' השמימי' כמו שיתבאר למי שיש לו מעט הרגל בלימודיות במשפטי הכוכבים ולזה יתחייב שהיה הגלות הארץ המחודש והמינים מחודשים מזולת מינם בתחלת הויתם וכשהתבאר לי כל זה נעזר ג"כ במה שנמצ' משלמות החכמות שהגיע מזמן קרוב והלשונות בהיותם הסכמיות ואין ראוי שיאמין שהיה המין האנושי משתוקק בטבע לחכמה קדום והחכמות מחודשות או מבלי לשון אלא שהיה הכל מחודש המין והחכמה והלשון זהו כלל טענות רבי לוי ומופתיו אשר עשה מפאת הבב"ת וכבר הכה על קדקדם הרב חסדאי במקום הנזכר מספריו ומה שאמר בזה הוא בצדק ומשפט ומישרים ויש להוסיף על דבריו כהנה וכהנה לפי שהמופת הראשון אינו מוליד מפני הקדמה הגדולה האומרת שהכמה במה הוא כמה ובעל תכלית וזה שהאומר שהזמן בב"ת לא יודה בה ועם היות יגדור שהוא הכמה כשהוא אשר ישוער בחלק ממנו יהיה הרצון בו מה שאפשר שישוער ממנו ואף שמלת הכמה תורה שעור אין בזה טענה לפי שהלשון הסכמיי ופעל הלשון לא הסכים להניח שם לבלתי מוחש מהזמן ומה שחזק מופתו בחזוק מיני הכמה שהם כלם בעלי תכלית וכן הגשם וכל משיגיו אין צורך להשיב עליו לפי שהחפוש לא יתן האמת עכ"פ ואמנם המופת האחד אשר יסודו המהירות והאיחור כבר ישיב עליו ארסטו שהתנועה הסבובית כלה אחת ומדובקת ואין מספר סבובים לשמש ולא לירח כי כולן בכל אחד מהם סבוב אחד אף כי בבלתי בעל תכלית לא יאמר בו רב ומעט קטן וגדול ולא שוה למה שהם גבול השיעור והשיעור נמנע בב"ת ולכן לא יקרה מזה בטל אם עברו סבובים בב"ת מהמהיר והמאוחר וגם ישיב הפילוסוף ע"ז שאינו מהנמנע הנחת הבב"ת בהמשך וזה אחר סור זה עם היותו נמנע במציאות הקיים העומד כי בהמשך כל מה שנוכל לשער ולקחת ממנו הוא בעל תכלית ולכן היה אפשר שיעברו סבובים בעלי תכלית זה קודם זה אמנם בכל הסבובים יחד א"א שיונח ראשון מהם אינם נמצאי' יתד ולכן הבלתי תכלית אינו נמנע בהם וכבר כ' זה הרב המורה כמו שזכרתי גם המופת האחר לא