מפעלות אלוקים קנב

מחודשו' בהכרח להיותו פועל אותם ומלבד זה עוד יקנם ההשארות וכן יחוייב בגרמי' השמימיי' שיקבלו מציאות' בעת אחת והוא חדוש' בהחלט ואחרי החדוש ההוא ישמרם ויתמיד' הפועל ית' ואם לא הי' להם עת ראשון לקבל מציאות' איך יאמרו שהם מפועולת פועל וגם אמרו שלא יחוייב שיפסדו אינו צודק למי שיניח שהם מושפעים תמיד אלא אם יאמר שבכל שעה ושעה הוא ית' בורא שמים חדשים והם כלם קיימים ולא יהיה אם כן תכלית למספרם והוא שקר אמנם מי שיניח שאינם מושפעים תמ ידא בל עת אחד בלבד והיא עת התהיות' וחדוש' לא יתחייב לו שיפסדו כי מי שברא' נתן בהם ההשארות והקיום בענין השכל הפועל עם הצורות ואם הסבה הראשונה, יקנה לדברים ההשארות אי אפשר לומר שהם יושפעו תמיד כי הדבר הנמצא קיים בפעל חוץ לנפש לא יושפע אחרי המצאו כמו שאמר אבוחמד ובן רשד הזקן חלא אם יאמרו שיהיו לו מציאיות רבות בלתי ב"ת והוא שקר מבואר ואומר עוד שלא יתחייב דבר מהבטולי' האלה אל התנועה כאשר תמצא תמיד מהמניע לפי שהיא מורכבת הכח והפעל ואין לה מציאות שלם חוץ לנפש כי הנפש תשלים מציאותה ותקשור חלקיה בענין בזמן ולכן לא יתחייב מזה שתהיה עתה דבקה לעתה ולא יתר הבטולי' המתחייבים למי שיניח גשם קיי' בעצמות השמים מושפע תמיד שבהיות גרמיהם מפעולת פועל אי אפש' לצייר בהם שה' מושפעי' תמיד ואין ספק שכל הטעות הזה קרה לה"ר חסדאי לפי שלא ראה דברי ב"ר הזקן וגם דברי אבוחמד בספר ההפל' ודברי בן רשד בהפלת ההפלה כי שני בעלי הריב האלה הודו באמיתת ההקדמה הזא' ר"ל שהנמצא השלם לא יאמר בו שהוא מפעולת פועל אם לא יהי' מחודש מלא מציאו' אל מציאות וזה היה מה שהיו מקשים תלמידי אפלטון בחדוש העול' על תלמידי ארסטו שאמ' שאסר בקדמותו באמר' שאם היה העול' קדמון לא נוכל לומר עליו שהוא מפעולת פועל עד שמפני זה הוצרך בן רשד ליחס פעולת פועל הראשון אל תנועת השמים שהיא יציא' מלא מציאו' אל מציאות וכבר כתבתי במקום הנזכ' שאין תשובתו בזה מספקת ואין צורך בהשנות הדברים במקום הזה הנה התבאר שהמופת הזה אשר עשה הר"לבג להכריע דע' החדוש אינו בטל מאות' הצדדי' אשר חשב הר' חסדאי לבטלו והתבאר ג"כ מאין בא לו להר"לבג לעשות חלוק בין עצם הגלגל ובין תנועתו שתמה ממנו הר' חסדאי כמו שזכרתי כי באמת מדברי אבוחמד וגם מדברי בן רשד לקחו אך אמנם עם כל מה שהצלתי בעד המופת הזה שעשה הרלב"ג לא אכחד שלענין קיום דעת חדוש העולם כפי דרך התודה ושרשיה איננו שוה לנו לפי שמופתו זה לא יכריע ולא חדוש יחייב החדוש החלטי אשר השרישתנו בו תורת האלקים כמו שזכרתי פעמים שהוא החדוש מלא דבר ואחר האפס הגמור כי החכם הזה כיון לבאר שנתחדש העולם מחמר קדום וכבר ביארתי שהוא דעת נפסד ובעל כפי העיון וכפי התורה ומזה הצד והבחינה יבטל ויפסד באמת המופת הזה כפי שרשו המושחת ולכן לא נחה דעתי בו כי עצת רשעים רחקה מני ואמנם המופתים אשר עשה עוד הרלב"ג מהמין הב' ר"ל מטבע הבב"ת לקיים דעת החדוש הם מפנים שונים מהם מפאת הזמן שהוא מהכמה והכמה במה שהוא כמה הוא בעל תכלית לפי שהוא משער ומגביל בעל הכמה ויוליד מזה שהזמן בעל תכלית וכאשר התבאר לו זה חייב שהוא מחודש לפי שנאמר שיהיה לפני זה הזמן הבעל תכלית זמן אחר בעל תכלית וכן לבלתי תכלית למה שכבר הונח שהוא אחד ומדובק ואין בו רבוי בעצמות גם כי כבר יראה בחפוש שהגשם וכל משיגיו בכל המאמרות הם בעלי תכלית בעצם וכאשר היה הזמן דבק לתנועה והתנועה למתנועע והמתנועע גשם ב"ת