מפעלות אלוקים קנא

בעצמם בגשמותם וצורתם מפעולת פועל אלא שנשפע מהסבה הראשונה עת אח' בלבד והוא חדושם באמת. זהו דרך החכם במופת הז' זו כחו וכבר קדמו בו אבן רשד מפרש ספרי ארסטו בסברות הדת אשר עשה והרלב"ג משם לקח ענינו והליץ בעדו ואומר אני עוד שהטענה הזאת לקוחה היא ג"כ מדברי אבוחמד בהפלה כי שם אמר שהדבר המושפע והנפעל הנה הוא כבר נמצא ואחר שנמצא לא יצוייר שיושפע אחרי כן כ"ש שיושפע תמיד שאם השמים נמצאים עתה איך נאמר שיושפעו מחר ויקבלו המציאות שכבר יש להם הנה בהכרח יהיה זה על אחד משני פנים אם שיקבלו מציאות שני נוסף על מציאותם ויהיו א"כ להם מציאו' רבות ובב"ת כיון שהם מושפעות תמיד וזה שקר מגונה או שנאמר שנפסדו תכף ונתחדשו אחרים וגם לדעתם בקדמות זה שקר ע"כ. והנה הר' חסדאי במ"ג פ"ד מספרו התעצם לבטל המופת הזה מפנים ראשונה באמרו שהסגולות ההם אשר יחס הד הר"לבג להוה מפעולת פועל יוחדו ג"כ נאצל מבעל שכל עם היותו קדום כי אחרי שסבתו שכל ראוי ומחוייב הוא שיהיה לו תכלית ואיננו רחוק גם כן שימצאו בו דברים בלתי מחוייבים לעצמותו אלא בעבור זולתו כי התחלה השכלית תחייב זה לשלמותו: ולזה הנאצל מהתחלה שכלית ואם היה בלתי היה המאמר בו שהוא לתכלית מה איננו סותר נפשו כמו שהניח ועוד הקשה שנית על מה שאמר שאם היו השמים נשפעים תמיד היה דבר היה מלא דבר ונפסד אל לא דבר. באומרו שלא יקרה ממנו בטל כי זה לא ימנע בפועל על צד הציור והרצון לבד מזולת כלים גם שלא יתחייב זה לפי שהציור. והרצון הממציא והמהו' להתמדתו בעצמו כ"ש שיתמיד ההויה והענין בזה כענין נותן הצורות שישפיע בציורו והזרחת אורו הצורות ההם תמיד כל אשר ימצא מקבלים וכ"ש שבצורו יתמיד קיום הצורות אשר השפיע כי לדבקו' הציור והרצון יתחייב דבקות המציאות ואמר שהתימה הגדול אצלו יצא לו לר' לוי החלוק הזה בין הדבר תקיים בעצמו למקרים אשר אין להם קיום בעצמם כאלו תאמר התנועות אשר לגרמים השמימיים השופעות תמיד מהציור אשר להם מנימוס הנמצאות או האור השופע תמיד מהגרמים המאירים כי הנה עם היות שלא יתחייב בהם הביטול שיתהוו מלא דבר ויפסדו אל לא דבר להיות' מקרים הנה יחוייבו להם שאר ביטולים באמרינו שיושפעו תמיד ר"ל מהיות הזמן מחובר מעתות ושלא יהיו התנועות והאור נמצאים בפועל ושלא תהיה שם תנועה מדובקת כיון שהתנועות השופעות מהציור האור מהמאיר אינו כי אם עתה אחת ע"כ דעת הר' חסדאי וקושיותיו על המופת הזה בדבריו. ואני כבר השיבותי עליו במאמר שמים החדשים ואמרתי ראשונה שהר' חסדאי באמרו שהיות הדבר לתכלית מה לא יתחייב שיהיה הוה נראה כבודו במקומו מונח שלא הבין כוונת הרבב"ג כי הוא באמת לא רצה הנה הוא במלת הוא ענין מחודש כמו שחשבו אבל רצה היותו מפעולת פועל ולכן עשה בזה מערכה על הדרוש כי עם היות שלשון הזה כבר יסבול שיאמר פעמי' על המחודש הנה כפי דרך הר"לבג במופת הזה מבואר נגלה הוא שלא לקח פה מלת הוה אלא במקום נפעל ולולא זה לא היה נרך לבאר אחרי כן שמי שזה דרכו יהיה מחודש ולעשות עליו המופת כמו שעשה אלא שאמתת הדבר הוא כמו שהודעתיך שאותן הסגולות או הסגולה שזכר הן מיוחדות לדבר שהוא מפעיל' פועל ואחרי כן יבאר שמי שהוא מפעילת פועל הוא מחודש מעת ידוע ולכן כשתמיר במאמרו או מופתו זה מלת הוה במלת פעול או נפעל ישאר המופת בחזקו ולא ישיגהו ספק ההוא וכן מה שאמר הר' חסדאי שבהיות השמים מפעולת פועל לא יחוייב שיהיו ההוי' ונפסדי' כי כבר יקנ' הפועל ההשארו' והעמידה כענין השכל הפועל עם הצורות שהוא יזריח וישפיע אותם תשובתו בצדו שנותן הצורו' שזכר יוכיח שבהשפעת והצורו' הה' יחוייב שימצאו ממנו בעת אחד מוגבל