מפעלות אלוקים קמט

רבי חסדאי יש לערער עליה מאוד. לפי שהקדמה האומרת שמהאחד הפשוט לא תחייב אלא אחד פשוט אם היה שתחייב רצון רוצה גם היא עצמה תחייב שיהיה הרצון באחד פשוט שהרצון במורכב יראה שיהיה רצון מורכב למה שהרצון מתפשט בכל חלקי המורכב ולזה מה שיחוייב בו עם היותו מורכב למה שיתחייב ממנו אחדות בשלמות ההטבה והחנינ' מאתו ית' הנה יעבור. אבל ראוי ומחוייב שיתחייב ממנו ית' עם היותו לתכלית הפשיטות וכאשר היה זה כן הנה לא ישוער מה המונע שלא ימשך על צד החייוב האחדות הזה בשלמו' ההטבה. ואם אי אפשר מבלי שיחייב רצון רוצה מה המונע שלא יהיה רצון קדום ולא יתחייב א"כ מהטענה הזאת החדוש הזה וכל שכן חדוש הזמן שלא יתחייב ממנה בשום צד. הנה א"כ גם הטענו' שעשה הרב המורה להכריח דעת החדוש אינם מחוייבות לבאר החדוש האמיתי מלא דבר אשר נאמינהו אנחנו בעלי תורת משה והוא מה שרציתי לבאר בזה הפרק

הפרק הז' במופתים שעשה הר"לבג להכריע דעת החדוש. הנה הר"לבג התעצם לעשות מופתים בשמים ובארץ לבאר ולהכריע דעת החדוש ולבטל דעת קדמו' העולם כפי אשר האמינהו ארסטו. וכל המופתים אשר סדר עם המון רבויי' יוכללו בשני מינים המין הראשון בנויות על סגולות ההוה והנפעל מפעולת המין השני על הבב"ת ואמנם המין הראשון ממופתיו אשר מסגולות ההוה הוא אצלי היותר טוב וחזק מכל מופתיו ועניינו בקוצר דברים ועזיבת אריכיותיו וסדורו הוא כן. השמים הם גשמים שיש להם סבה תכליתיי' חוץ מהם וכל גשם שיש לו סבה תכליתיית חוץ ממנו הוא ההוה ונפעל מפעולת פועל א"כ לפי שסגולת ההווה היא היות לו תכלית חוץ ממנו אם כן השמים הם ההווי' ונפעלי' מפעולת פועל עוד נקח זאת התולדה ונעשה ממנה התחלת מופת ונאמר השמים הם גשמים הווים ונפעלם מפעילת פועל וכל גשם שהוא הווה מפעולת פועל הוא מחודש אחר שלא היה א"כ השמים הם מחודשי' אחר שלא היו וצריך א"כ לבאר במופת הזה שלש הקדמות האחת שהשמי' הם גשמים שלהם סבה תכליתיית חוץ מהם והשנית שכל גשם שיש לו סבה תכליתיית חוץ ממנו הוא הווה מפעולת פועל. והשלישית שכל גשם שהוא הווה מפעולת פועל הוא מחודש. ואם שלש אלה הן צודקות הנה המופת הוא אמיתי בהכרח. אמנם ההקדמה הראשונה שהשמי' הם גשמיים שלהם סבה תכליתיית חוץ מהם תתבאר כן אם שהם גשמים מבואר מתנועתם כי כל מתנועע גשם ומהנחותיה' ומצבם ותמונותיהם ומרחקיהם ואם שיש להם סבה תכליתיית חוץ מהם מבואר ג"כ לפי שכל מה שימצא בשמים הוא בתכלית מה שאיפשר מהשלמות להשלים אלו הנמצאות שבכאן עד שאם היה נפסד מעט מהסדור היו הנמצאות השפלות נפסדות וזה מבואר נגלה מפעולת השמש בגלגלי הנוטה למה שיחדש מהתקופות בלכתו לצפון או לדרום שבזה יהיו שמורות אלו הנמצאות אשר בכאן על סדרם ותתחדש ההויה וההפסד בקורבתו ורחוקו על יחס שמור עד שא"א שתמצא לגרמים השמימיים תנועה ולא נזורות ולא מספר גלגלי' וכוכבים ולא גודל או קוטן ולא מרחק והנחה בהם שלא יהיה לו צורך בנמצאות השפלות. וכבר הודה בזה ארסטו בשני משמים והעולם כשבקש כמה היו תנועות הגלגלים רבות שהשיב שהוא מפני ההויה וההפסד המתחדש מתנועותיהם ומינצוצי כוכביהם בשפלים וכן הביאו בספר ההויה וההפסד אותות עליונות ואבן רשד בספר הפלת ההפלה ובמקומות אחרים מן החכמה. ואמנם ההקדמה השנית שכל מה שיש לו סבה