מפעלות אלוקים קמז

חמרם אחד והנה החלוף הנופל בנמצאים השפלים הוא מצד שהם מורכבים ולכן ישתנו מזגהים ומשנויי המזגים יתחדש בהם צורותיהם אבל הגלגלים הם גשמים פשוטים ומאי זה צד א"כ התחלפו בהם הצורות הנמצאות לחלוף צדדי תנועותיהם. והבחינה הב' ממהירו' התנועה ואיחורה והיא שאם היה חמר הגלגלים מאותם המתנועעים לצד אחד כאלו תאמ' ממער' למזרח תשאר השאלה מי ייחד קצתם בתנועה ממהרת וקצתם בתנועה מאוחרת ואין לומר שהיא כפי קרבתם אל הגלגל העליון הראשון ורחוקם ממנו כיון שעינינו הרואו' שהמתאחר בתנועה הוא למעלה מן המאחר בה והממהר למעלה מן המתאחר ושני' שוים במהירות זה למעלה מזה כמו שהתבאר בחכמת התכונה והבחינה הג' למה היו לכל אחד משבעה כוכבי לכת גלגלים רבים והיה גלגל העליון מתנועע בתנועה אחת והגלגל הח' השם תחתיו לדעת בטלמיוס ג"כ בתנועה אחת ולדעת אחרי' מהאחרוני' תנועות מועטות. ושבעת הכוכבי' הרצים ימצא חלוף גדול במספר גלגליה' ומי הוא המחייב חלופי מספרי הגלגלים לכוכבים האלה ולמה לא היו שוים כלם כמספר גלגליהם. גם שאין חלופם בריבוי או במיעוט הולך בהדרגה ובכלל זה מי שם הגלגלים רבים ומקיפים זה בזה כי הנה דמיות הדברים הטבעיים הם משוערי' לטבעם כי לא נמצא נמלה בשעור גמל ולא גמל בשעור נמלה והיו שעוריהם כפי מזגיהם אבל בגלגלים שאין בהם הרכבה ולא חליף מזגים לא היה טבעם שיקיפו קצתם בקצתם כי לא נמצא זה בבעלי טבעיים מתחלפים שהאש מקיף האויר והאויר יקיף המים והמים הארץ כפי טבעיהם אבל הגלגלים היה ראוי שיהיו כלם גשם אחד בלבד כמו שהענין ביסוד אחד מפני היות טבעו אחד. והבחינה הד' לאי זו סבה היו בגלגל הח' כוכבים רבים והוא אחד ובשאר הגלגלים אינו כן שלא ימצא בגלגל אחד כי אם כוכב אחד ולדעת המאמתים שיש גלגל תשיעי שאין כוכב בו כלל יהיה אם כן הגלגל העליון המקיף בכל חלק מבלי כוכב כלל והגלגל הא אשר תחתיו ימצאו בו כוכבים רבים לאלפים ולמאות ושאר הגלגלים כוכב אחד וגלגל אחד והבחינה החמישית בהתיחדות שבגלגל עצמו והוא בהיות הכוכבים קיימים עומדים ונחי' בגלגליהם והיו אם כן בגלגל ב' כדורים האחד הוא הגלגל הסובליי שהו' מתנועע וספוריי. והאחר היא הכוכב התקוע בו בלתי מתערב עמו אבל נגבל במקום מיוחד ממנו מדובק בו כח בלתי מתנועע. וגם בלתי ספיריי ואם היו חמרי הגלגל והכוכב מתחלפים מי הדביק שניהם יחד והבחינה הו' בענין הככבים עצמ' שהם כלם כדורי' עגולי' ואם הצורה הכדורית היא אחת מסבות תנועות הגלגל והיו הככבי' נחים תמיד בלתי מתנועעי כלל למה אם כן היו כדוריים כי הצורה כדורית תהיה בהם לבטלה כיון שהככבים אינם מתנועעי' בעצמם בגלגל הבחינה השביעית בכוכבי' עצמם גם כן והיא שקצת' קטנים וקצתם גדולים ולמה היה בהם החילוק הזה כיון שאינ' נכנסים זה בזה בגלגלים לשיצטרך היות האחד גדול מהאחר והבחינה השמינית בהנחת הככבים בגלגל השמיני כי יש כוכב הנה וכוכב אחר רחוק ממנו כמרחק אמה כפי ראות העין ועשרה נלחצים נקבצי' וחתיכה גדולה מהגלגל כלו פשוט מתדמה אחד. וכתב הרב שהדברים האלה אי אפשר לתת סבה מספקת לדעת הפלוסוף האומר בהמשך העולם ממנו יתעלה על צד החיי' אמנם כשיאמן שזה כלו מכוונת מכוין בירא השמים ונוטיהם על צד הרצון הפשו' לא יפול בזה דבר מן התימה ולא הרחקה כלל כי הנה כל מה שתחת הגלגל יש בו