מפעלות אלוקים קמו

נבדלו מן החמרים או אם תשארנ' מתדבקות ומתאחדות עם השכל הפועל כמו שכתב אבן רשד ולא יהיו אם כן בב"ת ולא ב"ת ואחרי' השאירו גם השכל החמרי אחד בכל מיני האנשים ולא יהיה אם כן מספר הנפשו' בב"ת ולזה רמז הרב מאמרו לא ידענו מהו הדבר הנשאר ר"ל אם הוא ההכנה ההוה או אם השכל הנקנה שהן המושכלו' בדעת אבוחמ' ונמש' הרב אחריו או אם הוא השכל הפועל כדעת אבן רשד ואחרים ישימו מספר מה מהנפשות הולך בסבוב ובגלגול שיתחילו לחול שנית בגשמים אחרי חלות' הפעם הראשונה ובכל אחד מהצדדין האל' לא יתחייב היות הנפשות בב"ת המספר גם אמרו אנשים שאינו מהנמנע המצא דברי' בב"ת יחד שאינם גופות ואין ביניהן סדור הסבה והמסובב. ולכן היתה הטענ' הזאת בלתי מחוייבת ולא הכרחית הנה א"כ הטענה הזאת עשאה אחרוני ישמעאלי' כנגד פלוסופי דורם ודתם שקבלו והאמינו כפי דתם השאר הנפשות הנבדלות אחר המות בשכר ובעונש ושיהיה מניינם כמניין האנשי' שהיו בהן ולדעתם יתחייב בהיות העולם קדמון שימצאו מנויים בב"ת יחד והוא שקר בין שיהיו גשמים או בלתי גשמים וכן הביאה אבוחמד בשאלה הרביעי מספרו בהפלה ולהיות הדרך הזה בלתי מחוייב כנגד הפילוסופים שלא נכנעו לדת לא הביאו הגאון רב סעדיה ולא גם כן בעל ספר הכוזר וגם הרב המורה הרחיק מעליו דרכו כי היתה כוונתו בלבד לדעת מה שישיב לפלוסוף מוכרח ומחוייב כפי העיון: הנה התבאר מזה כלו ששבעת הדרכים האלה למדברים אינם בנויים על הקדמות הזרות שייחס הרב אליהם ושהיו מופתיהם מיוסדים בלבד על שתי הקדמו' האחת שאי אפשר שימצאו עילות ועלולים לאין תכלית ותעו במה שלא הבדילו בין מה שבעצם למה שבמקרה כמו שביארתי ההקדמה השנית קראה הרב מההעברה וההתיחדות לא שיכוונו המדברים לקיים כל מה שיפול ברשת קדמון ולא להכחיש מושגי התושי' אבל היתה ההעברה אצלם כפי טבע הדברים ומה שיחייבהו השכל הישר: האמנם טעו בה לפי שעשו ההתיחדות בענייני היסודו' והמורכבים מהם באותו אופן עצמו שיעשוהו בגרמים השמימיים והתבאר גם כן שהדרך הראשון והשנו והשלישי מדרכי המדברים הם מחייבים החדוש: ואמנם שאר דרכיהם הם מרחיקים ושוללים דעת הקדמות שמשלילתו יתחייב החדוש והיוצא מזה כלו שאין אחד מכל שבעת הדרכים האלה מספיק לבאר ולקיים דעת החדוש ולא לשלול למנוע דעת קדמות העולם והוא מה שרציתי לבאר בפ' הזה

הפרק הו' בטענות שעשה הרב העור' להכריח דעת החדוש הנה הרב המור' בחלק הב' אחרי אשר השיב כפי דרכו על טענות הפילוסופים וראיותיהם אשר עשו על קדמות העולם השתדל להכריע דעת החדוש ולקיימו ועשה על זה טענות מב' מינים הראשון הוא מדרך ההתיחדות בפ' י"ט מאותו חלק ב' לא מפאת הדברים השפלים מהיסודות והמורכבים מהם כמו שעשו המדברים כי אלה כמו שזכר ארסטו יש סבות טבעיות לחלופיהן. ולכן אין להכריע מהם שנברא העולם על צד הרצון ולא על צד החיוב. אבל עשה טענתו זאת מפאת הגרמים השמימיים גלגלים וכוכבים וזה מח' בחינו' הראשונה שבהיות חמר הגלגלים אחד מי יחד קצתו בצורת כך שיתנועע ממזרח למערב וקצתו בצורה אחרת שתביאהו להתנועע ממערב למזרח כמו שנראה מתנועות הגלגלים שיש בהם שיתעופפו ממזרח למערב ומהם שיתנועעו ממערב למזרח כי הנה התנועות ההפכיות או המתחלפו' ההנה מורות על התחלפות המתנועעים ההם בצורותיהם עם המת