מפעלות אלוקים קמ

אפשר שימצא. וכבר זכר הרב ההקדמה הזאת בתחלת החלק השני והתבארה במאמ' הראשון מהאלקיות ובראשון ממה שאחר הטבע ובה ביארו מציאות הסבה הראשונה בחכמה האלקית והוא אמתית אין חולק עליה ובהיות הדבר כן הנה הדרך הזה מופ' אמתי על החדוש ומי יתן ידעתי למה לא בחר בו הרב הן אמת שהוא כתב בביאור ההקדמה הי"א ההיא למדברי' וז"ל וממה שבו מקום עיון הוא מה שאין לו תכלית בבא זה אחר סור זה והוא אשר יקרא מה שאין תכלית לו במקרה שמי שיאמר בקדמות לא ימנע שיגיעו מקרים זה אחר זה על החמר ושהמדברים לא הבדילו בין המנעות מציאות דברים אין תכלית למספרם מסודרים יחד כאלו תאמ' אישי האדם הנמצאים עתה ובין אמרנו שהגיעו במציאות ונעדדו ראשון ראשון ע"כ. ועם זה ישחית ויבטל הרב המופת הזה באמרו שהמדברים לא הבדילו בין הב"בת בכח לבב"ת בפעל ובין מה שבעצם למה שבמקרה. אבל מפרשי ספרו כלם פה אחד אמרו שזה הוא שבשתא ביד הרב כי הנה מציאות עלות ועלולי' בב"ת הוא שקר בין שיהיו נמצאים כלם יחד ובין שלא יהיו נמצאים יחד כי אם בבא זה אחר זה זה כי בכל ענין אם לא ימצא הראשון לא ימצא האחרון ולכן התעצמו להשיב על המופת הזה שהאב אינו סבה עצמית לבן אבל הוא פועלו במקרה מצד הניעו החמר אשר ברחם האשה ושמזה הנד נפסל זה המופת. ורואה אני דברי רבינו המורה יותר נכונים מדבריהם בשאמר ששקרות המצא עלות ועלולי' אין תכלית למספרם הוא בהמצאם יחד לא בבא זה אחר זה כי הנה ההקדמה הזאת הביאה אבוחמד במקום הנזכר ואמר כי מציאות מצויים שאין תכלית להם הוא נמנע בשני תנאים האחד שימצאו יחד והשני שיהיו בעלי סדר בין שיהיה סדר טבעי בעלה ועלול ובין סדר תשומיי בגופו' המסודרות זה קודם זה אבל אם יחסר אחד משני תנאים האלה לא יהיה מציאותו נמנע. והנרבוני ואל"בלאג כתבו על זה שאחד מהתנאים מספיק כי בהיות למנויים סדר טבעי בעלה ועלול לאין תכלית הוא נמנע בין שימצאו יחד או זה אחר סיר זה. והדעת הזה להם וגם לאבן רשד שהשרישם בזה הוא בלי ספק השבשתא לפי שארסטו לא כיון בהקדמה הזאת אלא שלא ימצאו עלות ועלולים אין תכלית למספרם נמצאים יחד בענין שלא יגיע בעצם מציאות העלול האחד והתמדתו אם לא בהמצא עמו מה שאין סוף לו מהעלות אבל לא בהמצא זה אחר סור זה. ושרש זה הדרוש הוא במאמר הראשון ממה שאחר הטבע וז"ל ארסטו עליו שעלות הדברים חינם בלי תכלית לא מדרך היושר ולא מדרך המין ופי' עליו אבן רשד וז"ל ירצה בדרך היושר שיהיו העלות נמצאות יחד כאלו הם על קו ישר וירצה בדרך המין שיהיו העלות אחת אחר האחרת לא יחד על דרך הדברים המיוחסים אל המין האחד רצוני שימצא מהם ח' אחר אחר וכלל אחר כלל על שהמתאחר כאשר נמצא נפסד הקודם ויסבול שירצה ביושר מה שהיה מהם ממין אחד כמו היות אדם מאדם ובדרך המין מה שהיה מהם ממיני' מתחלפים נכנסים תחת סוג אחד כמו שיהיה האש מהאויר והאויר מהמים והמים מהארץ כי אלה כלם הם עלות מסכימות בסוג ע"כ הנך רואה שארסטו נא אמר בשקרות הבב"ת בבא זה אתר זה בעלות ושהוא ביאור אבן רשד ושגם הוא לא החזיק בו מאד כיון שנעתק מפירושו זה לפרש מאמר ארסטו באופן אחר שאין זה אלא לפי שלח ישר בעיניו מה שפי' ראשונה בדרך היושר והמין ולכן תמצ' במאמ' הס' מהשמע בתחל' החל' הב' ממנו שאמ' ארסטו שהענות בשקצתם יתהוה קצתם יפסד ואינן נצחיות אין אחת מהן