מפעלות אלוקים קלט

שהוא האדם הגדול בכללו כן כי הכל ידמה לחלק והמופת הזה הוא מחייב החדוש וכחו כח הקש תנאי מתדבק ישנה בו חיוב הקודם ויוליד חיוב הנמשך כאמרנו אם העולם הקטן שהוא האדם הפרטי מחודש הנה א"כ העולם הכולל שהוא האדם הגדול מחודש אבל הפרטי מחודש הנה אם כן העולם הכולל מחודש והמופת הזה מבואר הוא שלא ישתמש באחת מכל הי"ב הקדמות והרב המורה לא הקשה עליו אבל אמר וז"ל הנה אתה רואה שזה יאמין שאיז' דין שימצא לגשם האחד יתחייב שידינו בו כל שאר הגשמים ע"כ ירצה בזה שזה הדרך חלוש מאד לפי שהוא הקש המשלי שכבר התבאר בחכמה כמה מהחולשה יפול בו והוא האמת בלי ספק כי הנה להיותו המשלי וחלוש לא זכרו אותו הגאון ולא בעל ספר הכוזר אבל אומר אני שיועילנו לפי שכאשר ישיב עליו הפילוסוף שאין ראוי לעשות הקש מההויה החלקית אשר לאדם הפרטי אל הוית העולם הכוללת יאמרו לו התורנים א"כ איפה ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך כי גם אתה הפילוסוף עשית כדומה במופת הזה לבאר שלא יתהוה הדבר אלא מדבר בעשותך מופת חפושי והקשה ממה שמצינו בהויות האלקיות שכל דבר יתהוה מדבר ואם הדרך הזה מהדברים אינו מופת לקיים החדוש ככה אין דרכך מופתי לקיים הקדמו' וגם לזה העיר הרב באותם הדברי' שזכרתי ממנו והדרך הב' אמרו שבהתחדש איש מן האישים הנולדים יתבאר במופת שהעולם כלו מחודש לפי שראובן זה ע"ד משל לא היה אא"כ קדם לו חדוש יעקב אביו. וכן יעקב לא נתחדש אלא מפני שהיה ונתחד' יצחק אביו וכן מיצחק לאברהם וא"א שילך זה אל לא תכלית לפי שכבר התבאר בהקדמה הי"א שמציאו' מה שאין תכלית לו שקר ע"ד ביאת זה אחר סור זה וכן כשהגעת לאדה"ר נשאל ממה היה ואם יאמרו מן העפר נשאל ג"כ והעפר ממה היה ואם יאמרו מן המים נשאל מהם גם כן ואי אפשר שילך זה אל לא תכלית כי הוא שקר ויגיע בהכרח אל מציאות דבר אחר ההעד' הגמו' והוא האמת ואצלו תפסק השאלה ואמרו שזה מופת על שהעולם נמצא אחר ההעדר הגמור זהו ענין המופת השני כפי מה שספרו הרב אבל לא הקשה עליו כלל וגם לא שכח ענינו כמו ששכח הדרך הששי וראוי לו לבאר ענינו וכחו לפי שיראה בתחלת המחשבה שאין בו ממש אם לפי שעשה מופתו מהמשך ההויה וההפסד בפרטי המין שהוא דבר יניחהו הפילוסוף ולא ימשך ממנו בטל ולא המנעות מציאות בלתי בעל תכלית. ואם ממה שחייב מזה המציאות אחר ההעדר המוחלט והוא בלתי מחוייב כי יאמר האומר שנולד האד' מהעפ' והמים ובכלל מסבות ראשוניות קדמוניות שלא התחדשו כלל ולא נשאל אם כן על העפר ולא על המים ממה היה וכבר ראיתי אנשים מתמיהים מזה מאד. וחשבו שהיה החיוב בזה לפי שכל מחובר למחודשים לא ימלט מהיותו מחודש. אבל זה אין ענין לו לפי שהיא הקדמה מסופק' מאד כמו שיתבאר. גם שהמדברים לא נשתמשו ממנה בדרך הזה כי אם בדרך הרביעי ויקשה אם כן מהו ענין המופ' הזה ואומר בענינו שהמדברים השתמשו בדרך המופת הזה מהקדמה הי"א מהמנע מציאות הב"בת אבל ראוי שנעיין איך יקחוה בזה המופת כי הנה הרב בפע"ב בביאור אותה ההקדמה זכר כל מיני הב"בת שקבלו המדברים שקרותו והם מציאות גודל גשמי אין תכלית לו או גשמים אין תכלי' למספר' נמצאים ביחד וכן מציאות עלות ועלולים אין תכלית להם והנראה מזה המופת הוא שהם בנו אותו על אותה ההקדמה שאי אפשר שימצאו עלות ועלולים בין גשמים בין בלתי גשמים בהיותם עלות בעצם לאין תכלית כי בכל ענין יתחייב אם לא ימצא הראשון שלא ימצא האחרון לפי שמה שלא יגיע בעצם אם לא בקדימת מה שאין סוף לו אין ספק שלא יגיע כי הוא בלתי