מפעלות אלוקים קלד

במ"א כלל ב' פ"י מספרו: ואני משיב עליו שמופת הרב כפי הדרך הזה שעשאו הוא זך וישר ובריא אולם. כי הוא סדרו כן העולם בכללו לא ימלט מהיותו או מחודש או קדמון ואם הוא מחודש ר"ל שהיה אחר שלא היה הנה ממציאו אחר ההעדר הוא האל ית' כי כל נמצא אחר ההעדר יש לו ממציא בהכרח ומן השקר שימצא ויחדש הדבר את עצמו. ואם היה קדמון ותנועתו קדומה מבלי התחלה יתחייב שיהיה לו מניע והוא האל יתברך. הנה אם כן מציאות האל התבאר בהכרח מזה המופת כפי כל אחת מהדעות. ואם אמת הי' הדבר שאמר הרב רבי חסדאי שנשתמש זה המופת מההקדמו' הא' והח' והי"ב ושהוא בטלם בטול גמור הנה לא יתחייב מבוטולם ושקרותם אלא שאין העולם קדמון ותשאר א"כ צורת המופת קיימת וחיוב החלק האחד ממנו שהוא היו' העולם מחודש ויורה על המחדש בהכרחי וזהו חוזק המופת ואמותו וזו כחו לאלקו הנה אם כן טענות ה"ר חסדאי אונן כנגד מופת הרב כי אם כנגד דעת הקדמות והוא אשר יבקש הרב המור' עצמו. ואמנם מה שאמר עוד ה"ר חסדאי שלא יתחייב מחלוק' זה המופת שיהיה העולם מחודש אחר ההעדר כי אם שיהי' הוה. אשיבהו שאין זה ממ' שיצטרך למופת מציאות האל ר"ל אם נתחדש העולם אחר ההעדר או מחמר קדום כי חוזק המופת אינו אלא בהיותו מחודש והו' בכלל שחדושו יורה על מציאו' המחדש והמהו' אותו. אבל מהו ענין זה החדוש הנה הרב יבארהו בחקירתו בו. הנה התבאר שהמופת שעשה הרב על מציאו' האל הוא מופת חותך והקדמותיו מושכלות ראשונות ושלא קבל בו דעת הקדמות אבל עשהו מופתיו כולל לקדמות ולחדוש. והתימה מה"ר חסדאי בשלמות שכלו איך לא הרגיש בזה ונמשך אחריו בעל ספר העיקרים עד שמפני זה לא זכר זה המופת בספרו ושאר האחרוני' כלם זה דרכם כסל למו. ואמנם שזו היא אמתת כונת הרב ודרכו אעידה לי עליו עדים נאמנים בדבריו. העד הראשון באותו פרק ע' ח"א באמצעיתו שאמר וז"ל אמנם דרכי הוא כמו שאגיד לך כללי עתה וזה שאני אומר שהעולם לא ימלט מהיותו או קדמון או מחודש. ואם היה מחודש יש לו מחדש בלי ספק. וזה מושכל ראשון וכו' שביאר שם הרב היות כונתו כמו שביארתי לעשות מופת כולל ומשותף לשתי הדעו' והעד השני בסוף אותו הפר' באמרו וז"ל אביא לך פרקים אזכור בהם הקדמות המדברים ואבאר דרכיהם אשר יבארו בהם הבקשות ואחר זה אביא לך פרקים אחרים אזכור בהם הקדמו' הפילוסופי' ודרכי ראיותיהם על הבקשות ההן ואחר כן אבאר לך הדרך אשר אני הולך בה כמו שהגדתי לך ע"כל. הנה הגיד בביאור שבשלשה דרכי' מציאות האל נקנה דרך המדברים ודרך הפילוסופים ודרך הרב שהוא אחר זולת שניה' והעד הג' הוא בסוף החלק ותשלומו וז"ל ואחר שהשלמתי תכלית דבריהם נתחיל גם כן בזכרון ההקדמות הפילוסופיות וזכרון מופתיהם על מציאות האל ואחדותו והמנע היותו גשם עם מה שנקבל מהם מקדמות העולם אף על פי שלא נאמינהו. ואחר כך אראך דרכנו אנחנו במה שהישירנו אליו אמתת העיון מהשלמת המופת על אלו הג' שאלות ואחר כך אשוב להכנס עם הפילוסופי' במה שיאמינו בקדמות העולם ע"כ. הנה ביאר שהיה דרכו זולת דרך המדברים וגם זולת דרך הפילוסופים אלא דרך אחר שלישי בבארו מציאות האל בין העולם מחודש או שיהיה קדמון אחר זה יבאר מיד שאינו קדמון וישאר א"כ החלק האחר מקויים ר"ל שהוא מחודש ויש לו אם כן מחדש ולפי זה הדרך לא היתה התולדה סותרת הקדמו' ולא בבטול אחד מחלקי החלוקה תבטל התולדה כמו שאמר המספק אבל תתיחס אל החלק האחר המקויים והעד הד' הוא אמרו בסוף הפרק הא' מח"ב וז"ל ואחר הקדים אלה