מפעלות אלוקים קלה

המופתים אתחיל לבאר דרכנו כמו שיעדנו וכו' והביא מיד הפרק השני שתחלתו זה הגשם החמישי והוא הגלגל לא ימלט מהיותו אם הוה ונפסד או יהיה בלתי הוה וכו' והוא המופת אשר זכרתי שבחר הרב לעשותו משותף לשני הדעות לבאר בו מציאות האל כי הנה פנת היחוד והרחקת ההגשמה כבר ביארו אותם הפילוסופים בדרך מופתי בלתי מתיחס לחדוש העולם ולא לקדמותו כמו שזכר באותו פרק והנ' ראה הרב לבאר ראשונ' ג' השאלו היקרו' ואח"כ חדוש העול' בחלוף מה שעשו המדברים לפי שהיה מצטרך במחקר החדוש להניח אלוק מצוי פועל ורוצה ויכול ושהוא אחד ובלתי גשם וכי הוא לבדו קדמון וכמו שביארתי למעלה גם שהפילוסופים שעשו טענות לבטל דעת החדוש מפאת האלוק פועל העולם והוא ישיב עליהן. ולכן היה ראוי כפי סדר הלמוד שיקד' ידיע' מציאות האל לידיעת חדוש העולם וכאשר תבין כונת הרב בזה תדע לך למה בתחלת ספר המדע אמר יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון וכו' כי בעבור שהיה מופתו על מציאות האל כולל ומשותף למאמיני החדוש ולמאמיני הקדמות. לכן אמר שהיה מציאות האל יסוד יסודי התורה ר"ל שאמתה החדוש לפי שבהיות העולם מחודש נודע שיש לו מחדש ושהיה גם כן עמוד החכמות כלומר אשר הניחו הקדמות כי גם הם יניחו מציאות מניעו נבדל נצחי. ולהיות מופתו כולל לשתי כתות הדעות אמר עוד החלוק הזה הוא אלוק העולם אדון כל הארץ ומנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית וכח שאין לו הפסק שהרי הגלגל סובב תמיד וכו' כי הנה אמר אלקי העולם אדון כל הארץ בין שיהיה מחדשו אחר האין כדעת התורני או שמחייבו ומתמידו כדברי הפילוסוף והוא מנהיג את העולם בכח שאין לו קץ ותכלית ר"ל בחוזק. וכח שאין לו הפסק שהוא הב"ב בתמידות שכחו הוא בלתי מוגבל משני הפכים. ואמר בלשון סתמי שהרי הגלגל סובב תמיד שהוא לשון הוה לפי שלא רצה לדקדק אם היה לתנועתו התחלה אם לא אלא שהוא מתנועע עתה ויצטרך למנוע שהוא סבה ראשונה כי בזה הדרך היה מופתו כולל וכבר פירשתי דברי הרב אלה באופן אחר בפ"ב ממאמר ראש אמנה אשר חברתי ביסודי התורה הנה התבאר שדרך הרב במופתיו הוא צדיק וישר בצדק כל אמרי פיו אין בהם נפתל ועקש והוא מה שרציתי לבארו בזה הפרק

הפרק הב במיני המופתים הנעשי' בדרוש הזה: מרגלא בפומיה דרבי' המורה שאין ראוי למעיין שיחשוב לעשות מופת חותך על חדוש העולם כי היתה השאלה הזאת מאומד השכל ונסתפקו בה פילוסופי הדורות משנים קדמוניות וגנה הרב את המדברים אשר חשבו לעשות מופתים על דעת החדוש וכמו שזכר באותו פ"ע ח"א והוא גם כן בח"ב האמנם לא ביאר לנו הרב למה זה לא יהיה אפשר לעשות מופת על קדמות העולם ולא על חדושו כי נסמך על גודל דעתו וחכמתו כי רבה היא אך אנחנו קצרי יד ההשגה ולכן ראוי לבארו ע"פ שרשיו: והוא שאם היה אפשר לעשות מופת על חדוש העולם או על קדמותו היה בהכרח אם מופת סבה ואם מופת ראיה לא זולת זה אבל אחד משני המופתים האלה אי אפשר לעשותו בזה הדרוש. הנה אם כן אי אפשר לעשות עליו מופת וזהו הקש תנאי מתדבק ישנה בו מקביל הנמשך ויולד סותר הקודם והנה התדבקות הקודם בנמשך מבואר לפי שאין הנה מין אחר מהמופת כי אם או מופת סבה כשנבאר מציאות הסבה עם המסובב וכבר ביארתי למעלה ענין המופתים האלה ואמנם ביאור הנשנה ר"ל שאי אפשר לעשות מופ' מאחד משני המיני' האלה בזה הדרוש