מפעלות אלוקים קלג

היסוד ההוא ג"כ מהקדמות ויבקש לסתרו כמו שהוא אמר על דעת חדוש. והאיש האומר כזה איך יאמר לא שאני מאמין בקדמו' העול' כיון שהוא בדרכיו ומופתיו מקבל אותו זה כי אם דוגמת מה שאמר שלמה כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און והספק הזה על הרב עצים מאד: והנני משמיעך דעתי בהתרו והוא עם הבנת כונת הרב ודרכיו בשלמות הנה הרב המורה בא לבאר בעצם וראשונה בספרו היקרות השלשה ר"ל מציאות האל ואחדותו והרחק' הגשמו' ממנו. ולכן בחלק הראשון ביאר ראשונה השמות המשותפים והמושאלים בה להרחיק מהוראתם גשמות האל. אחרי כן ביאר הרחקת התארים החייובים ממנו ית' לסלק ולהרחיק כל ספק מאחדותו. ואחרי זה רצה לעשות מופתים עיוניים לבקש השאלות ההם וזכר ראשונה הקדמות המדברים ומופתיה' אשר עשו על דעת החדוש ושלשת היקרו' ההם בפ' ע"ב ח"א ובשאר הפרקים עד סוף החלק ההוא ומפני שהיו הקדמות המדברי' אצלהר' מנגדו' לטב' המציאו' ומופתיה' בלתי מחוייבי' בעצמם נטה מהם ולא רצה לעשו' מדעת החדוש הגנו על ההקדמו' הכוזבו' ההמ' התחלת מופת לאותם השאלות היקרו' אחר זה בתחלת החלק השני זכר ג"כ הקדמו' הפילוסופים ובכללם הקדמת קדמות הזמן והתנועה בגרמי' השמימיים והביא מופתיהם כפי אותם ההנח' לבאר מציאות האל כי לזה בלבד הוצרכה כפי דרכם הקדמת הקדמות ולא אמר הרב שנתנה אות' להם מתנה לקבלה מהם כי אם לזכור דרכם ומופתיהם ע"כ הנחותיהם כמו שזכר הקדמו' המדברי' ומופתיה' ולא קבל א"כ הרב מופתי החדו' ומופתי השאלות היקר' הנבני' עליו כפי דרך המדברי' ולא קבל ג"כ מופתי הפילוסופי' הנבנים על הקדמת הקדמות כפי דרכם. אבל בחר הרב דרך שלישי במופת מציאות האל אינו כפי דרך המדברים לא כפי דרך הפילוסופים והוא בעשותו עליו מופת משותף לבעלי הקדמות ולבעלי החדוש באמרו העולם לא ימלט שיהיה מחודש או קדמון ואם היה מחודש א"כ יש לו מחדש בהכרח כי הדבר לא יחדש את עצמי. ואם היה קדמון כדברי הפילוסופים ותנועתו קדומה נצחית כבר התבאר מכח ההקדמו' הפילוסופית אשר זכר שיתחייב שיהיה לו מניע הנבדל שהוא האל. ובזה האופן היה המופת על מציאו' האל מחוייב וצודק בהכרת לפי שהקדמותיו שלמות הסתירה וכל ל אחת מהכתות תודה בהם ומפני זה אמ' הרב באותו הלשון שזכרתי למעלה שהיה זה דרך מופתי אין ספק בו כי הנה לא אמר זה על אמונת הקדמות כי אם על מופתי אשר בחר בו להיותו כולל דעת החדוש ודע' הקדמות ואמר גם כן שאין מחלוקת בו בשום פנים לפי שמופתו משותף לשתי הדעו' וצדק הרב באמרו לא שאני מאמין קדמות העולם או שאקבל מהם זה אבל בעבור שבדרך ההוא יתאמת המופת ר"ל שיעשה חלוקה כוללת לחדוש ולקדמות לכלול בה כל הדעות עם היותו מאמין הדעת האמתי בלבד שהיא החדוש ולכן אחרי שעשה המופת המשותף ההוא לדעת החדוש ולדעת הקדמו' סמך מיד העיון בשאלת הקדמות והחדוש ובטל טענו' הפילוסופי' שעשו לקיי' הקדמו' כפי דרך תשובתו אליהם ועשה טענות להכריע דעת החדוש ובזה נשאר מופתו שלם שיהיה מציאות האל המחדש מבואר מפאת העולם המחודש זו היא באמת כונת הרב במופת הכולל הזה אשר בחר בו לא שיהיה כמדרגת שאר המופתים אשר עשו הפילוסופים לבאר מציאות האל בקבלת דעת קדמות העולם כמו שחשב ה"ר חסדאי של הבדיל בין זה המופת לשאר המופתים הפילוסופים ועלה בלבי לבטל באמרו שנשתמש הרב במופת הזה בקצת הקדמות הפילוסופיות שזכר בתחלת פרק אשר החכם ההוא כבר ביאר לדעתו בטולן וכמו שכתב