מפעלות אלוקים יג

מאת האלהים וזה ענין ויהי דבר י"י אלי ויאמר י"י אלי כה הראני י"י נפתחו השמים ואראה וכדומה מהלשונות המעידות על הגעת הנבואה לנביא. אמנם משה לא היה כותב הדבר מעצמו ולא בלשונו כי אם מה שהיה שומע בלבד מפי הגבורה מלה במלה ובעבור זה לא הוצרך להעיד על עצמו שראה אותה נבואה שספר בדבריו. כי לא היו הדברי' מאתו ולא היה לו ע"ה מבוא בהם כי אם היותו כותב מה ששמע מהקול האלקי הדובר בו והקול ההוא היה מעיד על הדברים לא משה. ולזה כיון הרמב"ן באמרו שהיה משה רבינו כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב והתורה היתה כתובה לפניו ית' באש שחורה ע"ג אש לבנה כמו שאמרו חז"ל. ר"ל שהיתה התור' מצויירת בחכמתו העליונה ודברי משה היו טופס אותו ציור אלקי. אבל עדיין תשאר השאלה ולמה לא נכתב בתחלת התורה ג"כ כלשון השלישי המדבר שהוא ית' דבר למשה וצוהו לכתוב ספור מעשה בראשית. והתשובה על זה אצלי היא שהתורה היתה טופס המציאות ונמוסו וסדרו כפי מה שעברו בו הדברי' ראשון ראשון ואחרון אחרון והנה לידת משה לא היתה כי אם אחרי שעברו יותר מאלפים משנות העולם וזכה לנבואתו במראה הסנה בכמו פ' שנה אח"כ ואיך א"כ יהיה משה ונבואתו נזכר בתורה קודם בריאת שמים וארץ ותהיה נבואתו קודמת ללידתו ויציאתו לאויר העולם שני' רבי'. שהנה יהיה כל זה בלתי שומר סדר המציאות ולא יהיו הדברים בתורה כפי האופן שהם במציאות עצמו לכך התחילה התורה במה שהתחיל המציאות ר"ל בבריאת שמים וארץ וצאצאיהם והסתעפות הדורות וכל הקורות אותם דבר אחר דבר כמו שקרה במציאות עד לידת משה והתחלת נבואתו ומשם והלאה היה הקול אומר וידבר י"י אל משה לאמר כך וכך לפי שכבר יצאו אותם הדברים אל המציאות והיו מסכימים דברי התורה אל אמתת המציאות מכל צד ואין זה ממה שיחליש אמונת החדוש ולא ממה שישים ספק היותו מושג בנבואה כיון שאחרי כן באו על זה עצמו דבורים אלקיים לאדון הנביאים פעמים רבות וגם לעם בכללו בהר סיני מגידים כללות ענין הבריאה ומספר ימיה מסכים עם ספור מעשה בראשית ואמנם מתי כתב משה התורה האלקית הזאת וספור מעשה בראשי' שבא בתחלתה אין ספק אצלי שספ' הבריא' הראשון מחומשי התורה עד ספור מתן תורה הימים הראשונים שישב שם משה כי אז הראהו השם את כל מעשה י"י בבריאת עולמו כי בורא הוא וכמו ששבחו על זה באמרו בכל ביתי נאמן הוא. אמנם שאר החומשים נכתבו אחרי כן יום ליום ולילה ללילה כפי מה שנאמרו המצות וארעו הדברים ועל זה נאמר בפרשת משפטים ויכתוב משה את כל דברי יי ונשלמה כתיבת התורה הקדושה בשנת הארבעים סמוך לפטירת אדון הנבים וזהו כפי דעת רבי יוחנן שאמר בפרק הנזקין תורה מגלה נתנה שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי שהוא באמת הדעת הישר כפי מה שיורו עליו הכתובים ולא כדעת ריש לקיש שאמר תורה חתומה נתנה כי הנה בעליית משה להר נאמר לו עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. וכמו שכת' הרמבן הודיעו שיתן שם הלוחות כתובים באצבע אלקים ושגם כן יתן לו את התורה שהוא כלל הספורים מתחלת ספר הבריאה עד יציאת מצרים ומתן תורה כי הוא הנקרא ביאור התורה לפי שמורה דרך האמונה והאמת ועוד יתן לו את המצוה שהם כלל המצות עשה ולא תעש' שנצטוה בהם מסיני ואמנם אשר כתבתי להורותם יחזור לשלשתם ר"ל ללוחות האבן ולתורה ולמצות ור"ל שעלה במחשבתו ית' לכתוב