מפעלות אלוקים קכח

סוף חוץ מן היובל קדש אלה הם דבריו רצה לומר שיודע היובל מבראשית עד ויכלו ששם זכר השבעה ימי בראשית עם השבת שהם רמז לשמיטה ולפי השנים ירמוז לששת אלפים שנה שיהיה העולם בנוי וחד חריב וירמוז ג"כ לשבע השמיטות אשר ביובל והנה אמר הרב שהודיעוהו כל ההוה מתחלה ועד סוף חוץ מן היובל קדש ואם היה ענין היובל שישוב הכל אל ההעדר כאשר בתחלה קודם הבריאה יקשה מאד מהו השער אשר יי אלקי ישראל בא בו והיה סגור שלא ידעו משה ע"ה כי אם הוא ידע והשיג איך נתהוה העולם מלא דבר למה זה לא ישיג איך יפסד אל לא דבר אלא שהיה עומק ההשגה הוא בענין המלאכים הנבדלים והנפשות הטהורות איך יתאחדו ביובל הגדול עם אורם ומאציל' ומקורם יתברך כי דבר זה ילאה השכל מלהשיגו ולא יכולה הפה לדברו והאזן לשמעו אבל אין זה ממה שיחליש אמונתו כי גם כן יקשה על השכל האנושי לצייר איך ידע הש"י הפרטי' מבלי כח גשמי ואיך ידע הדברים העתידים קודם היותם עם השאר טבע האפשר והבחירה מבלי הכרח והדברים האלה וזולתם ידענו באמונה שלמה שהם אמתיי' בעצמם אף על פי שלא נשיג איך הם. כן ראוי שנאמין המדע הזה. ואין ספק שהארכתי בדרוש הזה יותר מדי כפי זה המקום אבל הכרח הדברים הביאני אליו. ובמקומו הראוי כמו שיעדתי אחקור עליו יותר בשלמות

הפרק הז' בהתר ג' ספקות אחרים שהעיר הרב המורה מפאת הכתובים לבטל דעת הפסד העולם עוד אמר הרב שכבר יורה על נצחיות העולם מאמר שלמה והארץ לעולם עומדת ושלא נוכל לפרש זה על הזמן הנגזר על, הארץ כי הנה דוד אביו פירש ואמר יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד ואי אפש' לפר' עולם ועד על הזמן המוגבל כי אם על הנצחיות הנמשך תמיד לאין תכלית שאם לא כן מה יהיה ענין אמרו יי ימלוך לעולם ועד האם יהיה מלכותו זמני מוגבל ואמר הרב שכל מקו' שנאמר בו עד אם לפני מלת עולם באמרו עד עולם או אחרים כמו עולם ועד תמיד יורה על הנצחיו' הנמשך לאין סוף. ושלכן אמר דוד הללו את יי מן השמים וגו' ויעמידם לעד לעולם להורות שהם נצחיים.. ואני משיב שמלת עולם הוא מענין העלם והסתר ונקרא כללות המציאות עולם לפי שתוכו יתעלמו כל הדברים ובו יתכסו וחלקיו נעלמים בתכלית ההעלם וכמו שאחז"ל גם את העלם נתן בלבם העלם כתיב וגם בלשו' לאטין נקרא מונדו ויקרא ג"כ בשם צילו אם מונדו מלשון נקי ומיופה שכן בלשון יון קורין אותו קוסמו שענינו מפואר בכל מה שאפשר מהיפוי ואם צילו מלשון כסוי והעלם וכמו שכתב פליניאו בספר טבעי הדברים וכתבו המדקדקים אשר לנו שמזה הלשון נקרא הנער צעיר הימים עלם ועלמה מצד שענינם נעלם אם יהיה בעתיד חכם או סכל טוב או רע וגם שכפי הנהוג ועל הרוב העלם והעלמה מתעלמים ונחבאים בבית ולי נראה שהדבר בהפך ר"ל שלא נקרא העולם מלשון נעלם אבל שהמציאת בכללו נקרא עולם מלשון עלם שהנחתו הראשונה על צעיר הימים וענינו שהוא מחודש וצעיר הימים ואינו קדמון ואמנם הקב"ה מפני נצחיותו נקרא עתיק יומין הנה א"כ שם עולם הרצון בו מחודש אך אמנם יאמר שם עולם על כל זמן ארוך אם בכללות הנבראים כי לא ידון רוחי באדם לעולם לזרעך אחריך אחזת עולם חקת עולם אות היא לעולם שהענין בו ימי קיום והתמדת העולם הנמצא ופעמים יאמר בערך איש פרטי ואז יורה ענין עולם כל ימי חייו או ער סוף עולמו או עד גבול מפורסם באריכות כמו ועבדו לעולם אם שיפורש כפי פשוטו עד סוף עולמו וחייו