מפעלות אלוקים קכה

ע"ה והגשם הזה הרוחני הוא נושא לנשמה השכלית והוא הרוח אשר בלב האדם שלא ימשכו בלבד ממנו הפעולות הרוחניות והחיוניות וההרגשיות כמו שיעשה רוח שאר הב"ח אבל גם הפעולות האלקיות הם השכליות המציירות שלמות האל ומעשיהו והמלאכים הרוחניים ופעולות המעלה הנמשכות אחר השכל ולכן יתנועע תמיד זה הרוח החיוני בלב ובשריגים תנועה סבובית אשר יקראוה הרופאים תנועת ההתפשטות וההתקבצות ואין זה הרוח החיוני אשר בלב האדם מכלל הרוחות ההוים והמתילדים מן הזרע ולא ההוים בו כל היום מדקות הליחות והנתכים מן החום הטבעי אבל הוא רוח אחרת מטבע השמימיים בא לגוף עם הנפש האנושית לצייר אותו בראשונה בבטן המלאה ואחרי כן לגדלו ולהנהיג מציאותו בפעולות ההכרחיות לקיומו והאלקיות לשלמותו כל ימי חלדו והוא אינו אם כן הוה בהתהוות הגוף ולא כלה ונתך כן כשאר חלקי הגוף וכחותיו אבל הוא המהוה הגוף האנושי עם כל חלקיו והוא המוליד בו החום מתנועתו הסבובית כמו שיולידהו השמש והגרמים השמימיים בעולם כי הוא מטבע אותם הגשמיי' העליוני' הטהורים ובתנועתו הסבובית שיתנועע בתוך חדרי לב האדם יתנועעו שאר הרוחות ההוים אשר עם הדם בשריגים תנוע' סבובית גם כן אלא שאינה שלמות הסבוב בתנועתו בתוך הלב כי הם משרתיו עושי רצונו הוים ממנו ונמשכים אחריו בתנועתו כל ימי שבתו בתוך הלב ובצאתו משם פנה הודו והדרו של הגוף ונחה שקטה התנועה ההיא שבלב ועמה תנועת הגוף כלו וכלו כל הפעולות הגשמיות והשכליות לפי שהמנהיג האלקי עם הנשמה הנשואה בו חלף הלך לו והנה חז"ל כנוי זה הנושא הגשמי בשם רוח לפי שהוא רוחני ודק עם היותו גשמי: וכנו הענין האלקי ר"ל השכל הנשוא עליו בשם נשמה להיותה נאצלת ויוצאת ממנו ית' כיציאת הנשמה מפי האדם ולמורכב משניהם ר"ל נושא ונשוא קראו נפש ולזה יחסו בגוף האדם התנועות כלו אל הרוח לפי שהתנועה היא מיוחסת לגשם במה הוא גשם והפעולות האלקיות השכליות יחסו בלבד אל הנשמה ושאר הפעולות טבעיות והרגשיות יחסו אל הנפש להיותן מורכבות מטבע תנועה שמימיות ומטבע מכיר ויודע מוחשיו ופעולותיו ולהיותן שני חלקי הנפש הרוח והנשמה אמרו חז"ל נשמות ורוחות שעתידים להבראות שהוא חבור הנושא הרוחני והנשוא השכלי יחד ואמר הנביא כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי ואמר נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה שיחס תנועת האנשים ההולכים אל הרוח ומפני שהרוח בתנועתו הוא המצייר גוף העובר במעי אמו ונותן תמונה לאבריו ראויה לעשות פעולותיו והנשמה היא הנותנת ההבנה וההשכל לכן אמר איוב רוח אל עשתני ונשמת שדי תבינני ואחרי מות האדם תשאר נשמתו עם מרכבת רוחו. אם במקום קדוש מתעדן שהוא מקומו הטבעי אשר יניח בו והוא מקום השכר אשר בדרך ההשאלה וההמשל קראוהו חז"ל בשם גן עדן כנוי למקום העונג אשר עם השם: ועליו נאמ' רוחו ונשמתו אליו יאסוף. ועל הרוח ההוא עם הנשמה אמר והרוח תשיב אל האלקים אשר נתנה ואם במקום מתנגד לטבעו הוא מקום העופש אשר יכסוף עלותו משם אל מקומו הטבעי ולא יכול כי הוא בנחושתי העונות ואחוז בחבלי הפשעים אשר שמו אותו בבור. וזהו המקו' שקראו גיהנם ויתמיד שם הרוח עם הנשמה כפי גמול חטאתיו וכמו שיתבאר במקומו ואמנם בשנת השמיטה ר"ל באלף השביעי עם היות שיפסדו כל הגשמים השפלים ההוים והנפסדים ויכלו בני אדם הנה לא יפסדו הנשמות הטהורות. וגם לא יפרדו מהרוחות הנושאים אותם אבל ישארו