מפעלות אלוקים קכב

שהצל טבלת האור והניצוץ. וכמו שהתחלפ' הוית הרוחניים להוית הגשמי' ככה ראוי שיתחלף אסיפתם וסופם מהשחתת הגשמיים והפסדם. וזה שהפסד הגשמים הוא שובם אל ההעדר והאין הגמור אשר ממנו יצאו אמנם אסיפת הרוחניי' אינה שישובו אל ההעדר הגשמיים כי השכל א"א שיעדר שהוא הוא עצם מעצמי המציאות והחיים ולא תשלוט עליו ההשחתה וההפסד אבל ענין סופם הוא שיאספו אל המקור האלקי אשר ממנו חוצבו ויתדבקו בשרש אצילותם ולא יבטל מהם זולתי הפירוד והרבויי שהיה להם אחר בריאתם והקשרם עם הגשמים אשר תחתיהם כמו שיתבאר כי זה כלו יתבטל מהם בבטול אותם הגשמים אשר היו סבה לפרודם ממקור הויתם בהפרדם איש מעל אחיו וזה שלהיותם מהטבע השכלי האלקי ראוי שיהיו תמיד מדובקים במבועם ומתאחד בשרשם כלבוש עם האדם כי זהו שלמותם וקדמותם ושיהיה יתברך מתעטף בהם כשלמה כמאמר השלמים אבל מפני צורך בריאת הגשמים והיותם מתים בעצמם למחיה שלחם האלקים לפניהם להחיותם ולהשלימם במציאות וההשגה כי לכן נקראו מלאכים להיותם שלוחים במלאכות השם להחיות רוח שפלים ולהחיות לב הגשמיים הנדכאים ולהאיר חשכתם כמו שישלח השמש ניצוציו להאיר מחשכי הגשמים השפלים ויתרבו ויתפרדו הרוחניי' ההם איש מעל אחיו ויתחלפו זה מזה לא לבד כפי מדרגתם בהשכלה והשפע כדברי הפילוסוף כי אם ג"כ כפי התחלפות הגשמים המונהגים והמושפעים מהם כמו שיתחלפו הניצוצות השמשיות ויתרבו בהתרבות המקומות החשוכים המוארים מהם כאלו תאמר שיתרבו הניצוצות הנכנסים בבתים עם היות השמש אחד כפי התרבות החלונות והחרכים שיכנסו אמנם בהבטל רבוי המקומות ההם יבוטל חלופם זה מזה והפרדם ממקור חייהם וישובו כלם אל מבוע הויתם האלקי ונהרו אל טוב יי' ויתאחדו בו ויתענגו מטובו באחרית הימים כמו שבהבטל רבוי החרכים והחלונות ונשסו הבתים יתאחדו הניצוצות עם עצם השמש שהוא מקורם ומבועם כן ראוי שיובן הדרוש הדק הזה והארכתי בבאורו מפני יוקר מעלתו וכבר הציץ אפלטון על קצת אמתת זה הענין כי הוא מפני זה לא שער בריאה במלאכים אבל אצילות בלבד לפי שלא היתה הויתם מהחמר הקדום אשר הוא הניח כשאר גשמי העולם וגם בענין ההפסד אשר הוא ג"כ קבל שהוא מחוייב בהם כפי טבע' לא אמר שיפסדו כשאר חלקי העולם אלא שישיבו ויתדבקו בצרור החיי' הנקרא אצלו אידיאה ר"ל מדה אלקית ועם היות שהשמים לפי דעתו ישובו גם הם נצחיי' מפאת עלתם כל עוד שיתמיד רצונו הנה אם היה שיבאו להפסד הנה הם ישובו אל החמר הקדום והרוחניים יהיו צרורים בצרור החיים וכן אמרו המקובלים שהיו המלאכים הרוחניי' נושאי כסא כבודו ולפי זה שהוא רמז לדבקות ענין בריאת המלאכי' ובטולם באחרית החלד. יותר ראוי שיקרא אצילות ואסיפה משיקרא בשם בריאה ועשייה. ובשם הפסד והעדר. זהו מה שראוי להשיב על ספק הרב המורה אשר עש' מפאת כסא הכבוד באמרו ולא נשמע כלל שנתבאר בדברי נביא ולא חכם שכס' הכבוד יפס' ויעדר שכן נאמ' אנחנו שהמלאכי' הרוחני' הנקראים אצלו כמו שביארתי למעלה כסא הכבוד לא יפול בהם ההעדר וההפסד כי אינם בעלי חמר אבל יאספו אל מקום וישארו בו והנה יבא תשלום זה בפרק שלאחר זה בענין הנשמות

הפרק הו' בהתר ספק אחר שעשה הרב המורה וביאור איך יהיה ענין הנפשית בהפסד העולם עוד כ' הרב לבטל דעת הפסד העולם וז"ל וכן נפשות החשובים הם לפי דעתינו נבראים ולא יעדרו כלל ולפי קצת דעות מי שימשך אחרי פשוטי המדרשות שגופותם ג"כ יהיו מתענגים