מפעלות אלוקים קכ

לא יתחייב שיפסד בהכרח אבל הענין נתלה ברצונו אם ירצה יפסידהו ואם ירצה ישאירהו לנצח נצחים ויתמידהו בהתמדתו ית': והדברים האלה שאמר הרב הם בלי ספק טובי' ונכוחים כי הכל תלוי ברצון היוצר והוא יכול לשנות הטבעי' ולהמיר את העול' או להפסידו. אבל אם היה שהטבע הגשמי הנבר' הוא בהכר' נפסד מפאת עצמו ומהותו ובלתי מקבל הנצחיות על עצמותו הגשמי הנברא מן האין כמו שיתבאר במאמר התשיעי אין ראוי שנאמר שיהיה נתלה הרצון האלקי על הפך טבע העולם הנברא הכולל לשנאמר שבהיותו נפסד כפי עצמו יעשהו השם נצחי כי מאחר שהפסדו הוא משיג עצמי לטבעו הנה מי שנתן לו הטבע עם משיגיו העצמיים אין ראוי שיבטל אותם וכבר יראה שהתחייב כפי הבריאה שכל הוה יהיה נפסד.: שאם היה הרצון האלקי שיהיה העולם נצחי תמיד ולא יפסד היה נצחי משתי קצותיו יחד ושכמו שהוא בלתי נפסד כך יהיה בלתי הוה ולא יוכל שום אדם לתאר סבה בבריאה אם היה הנברא בלתי נפסד בשום זמן כי הנה מי שיצא מן האין והיה אחר ההעדר הגמור ראוי שיהיה לו טבע שב אל האין וההעדר אשר ממנו לוקח טבע כל הדברים הוא סבובי לשוב כל דבר אל המקום שבא ממנו אם מן היסודות בא אליהם יותך ואם מן החמר הראשון אליו ישוב ואם מן ההעדר אל ההעדר יחזור ע"כפ ואם ממנו יתברך יצא ונאצל אליו יאסוף כמאמר שלמה וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כי הנה בריאת העולם וחדושו תורה באמת הוראה גמורה על הפסדו וכלותו: אם מענין רצון הבורא שאחרי שרצה חדושו אחר ההעדר ראוי גם כן שירצה העדרו אחר מציאותו שאם לא היה כן יהיה העולם קדמון ונצחי תמיד ואם מצד טבעי כי להיותו גשמי ונברא ומחודש ראוי שיהיה כלה ונעדר ובלתי נצחי לעתיד כמו שלא היה נצחי לעבר זהו מה שיביאנו אליו העיון הישר אך אמנם בעבור שהתעצם הרב המורה להוכיח באותו פרק ובפ"כח הנמשך אליו נצחיות העולם מכח הכתובי' ודברי חז"ל לכן מוטל עלי להשיב עליהם ועל ראיות אחרות שהביאו חכמי' אחרו' מזה המין לקיים נצחית העולם ולבטל דעת הפסדו בחלוף מה שבארתי: אמר הרב שכסא הכבוד שכתבו החכמים היותו נברא לא חמרו שיעדר אבל הכתובים אומרים בנצחיותו ורצה בזה שהשכלים הנבדלי' שהם הנקראי' בדבריהם ז"ל כסא הכביד כתבו החכמי' שהיו נבראי' ועם זה לא אמרו שהמלאכי' הרוחניים ההם ישובו אל ההעדר כמו שאמרוהו על כל הגשמים שבשמי' ובארץ ואמנם הכתובים שאמר הרב שמורים על נצחיותם הוא לדעתי כסאך אלקים עול' ועד וכן אתה יי' לעולם חשב כסאך לדור ודור והנה תשובת הפסוקים ההם מתבאר אחר זה איש על מקומו אבל אומר עתה שהכתוב יחס למלאכי' הרוחניי' הבטול וההפסד ולא בטול מוחלט כמו שאמר האניש מאלוק יצדק אם מעושהו יטהר גבר הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה אף שוכני בתי חמר וגו' ואי אפשר לפרש עבדיו וקדושיו על הצדיקים מבני אדם כיון שעשה ק"ו לבני אדם באמרו אף שוכני בתי חמר בהכרח הוא שנפרש הן בעבדיו לא יאמין על הגרמים השמימיים שהן עובדים לאדון הכל ובמלאכיו ישים תהלה על השכלים הנבדלים שהם שלוחי השגחתו משרתיו עושי רצונו וכן אמר פעם שני' מה אנוש כי יזכה. וכי יצדק ילוד אשה הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו אף כין נתעב ונאלח וגו' שביאר ששו' נברא משלש' חלקי העול' שהם עול' הקדושים הנבדלים מגשמות שהם סוד קדושים רבה והשמים שהם גשמים עומדי' והשפלי' שהמובחר מהם הוא האיש לא יהיב בו אמונה שהוא רמז לקיום