מפעלות אלוקים קיח

מהתוועות זמן מדובק נצחי והוא שקר כמו שזכרו הפילוסוף אבל הקושיות האלה אין להם שחר כי אנחנו לא נאמר שידבק העולם האחד לעולם האחר מבלי הפסק כלל באופן שיהי' הזמן והתנועה בהם אחד או שיהי' הזמן נצחי מתנועות נכרכות אבל נאמר שכל א' מהעולמו' נמצא בפני עצמו וכאשר נפסד נעדר המתנועע והתנועה והזמן שלה. ויתמיד ההעדר ההוא המשך מוגבל לפניו יתברך ובבא העולם האחר בכללו יהי' שם מתנועע חדש ותנועה מחודשת אחרת וזמן אחר חדש ולא היו א"כ תנועות שני העולמות נכרכות ולא זמניהם אחד כי אם היה המשך העדר העולם עם המציאות האלקי מוגבל ומבואר באלף שנה או אלפים בין עולם לעולם מבואר הוא שאין שני העולמות מדובקים ולא נכרכים ולכן לא ימשכו אחד מהבטולים אשר זכר. ואמנם אם תרצה לצרף העולם הקודם עם העולם הבא אחריו בדמיון. ולעשות מזה זמן יכללם שהוא מספר התנוע' בקודם ובמתאחר. אין הזק בזה. כי מציאותו אינו אלא ציור ודמיון בלבד. ולא יתחייב מזה מציאות בב"ת אחרי שאי אפשר לנו לצייר בפעל יחד עולמות בב"ת זה קודם לזה לשנעשה מהם זמן אחד יכללם אבל כל מה שנצייר מהם בפעל הוא מספר ב"ת בהכרח וכבר התבאר שהבב"ת בבאו זה אחר זה אינו נמנע מעצמו כי הוא ציורי בלבד

והטענה הז זכרה ג"כ הרלב"ג והיא שאם היה הקב"ה מפסיד את העולם לא ימלט משנאמר שהיה זה בכוונו לרע והשחתה כאלו חבר הוא לאיש משחית כי ימאס יגיע כפיו וישחיתהו או לכעס ושנאה או תאות נקמה והם כלם התפעליות רעות יתעל' מהם עלוי רב. ואם שיהי' לתכלית הטוב לעשות עולם אחר טוב מזה ואם היה כן תשאר השאלה ולמה לא עשאו בראשונה באותו שלמות וטובה שעשה האחרון האם נתחדשה לו ידיע' או רצון תאוה או יכולת שלא היה לו מקודם הנה כל זה שקר בחקו ית' גם שאם כיון לעשות עולם אחר הנה יהיה בהכרח כמו זה העולם בעצמו ויהי' א"כ העולם הזה דומה ושוה לו מכל צד וזה כי אין בכאן תנועות טבעיות זולת אלו הישר' והסבובית. והישרה אם מלמעל' למטה ואם מלמטה למעל' ומהם יחוייבו היסודות והמורכבי' מהם. ולכן בהכרח יהי' העולם המתהו' אחר זה כמו זה הנפסד בעצמו ויהי' א"כ פעל השני לבטלה והוא שקר א"כ המביא אליו שהוא הפסד העולם מהוית עולם אחר הוא שקר. וכבר העיר על הטענ' הזאת ה"ר חסדאי ג"כ שהקשה מצד היות המציאות בעצמו טוב והעדרו דע ולא יגיע מאתו ית' דבר דע כי בהיותו טוב במוחלט איך ירצה ההפסד המוחלט עם שהוא שנוי רצון ואני משיב לזה שהקב"ה לא יפסיד את העולם לכונת הרע ולהשחת' בעצם וראשונה, כי לא אל חפץ רשע הוא גם לא יחפוץ בהפסד העולם הזה כדי לעשות עולם אחר טוב ממנו כפי טבעו כמו שחשב ה"ר חסדאי ולא נתחדש לו רנון ולא ידיעה שלא היו אצלו מקודם אבל עם היות שנודה שיהיו העולמות כלם שוים בשלמות טבעם הנה לא יהי' הפסד האחד ובריאת האחר פעל בטל כי נהירו וסוכלתנו וחכמ' יתירא ימצא במעש' הזה כי הוא הצור תמים פעלו ומעשהו שלם וטוב תמיד והוא להשלים נבראיו שישערו בהיותם נבראים ועלולים ממנו ומעש' ידיו להתפאר ושכל' בידו כחמ' ביד היוצ' ולא יתגאו בעצמו לומר מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר כי הנה באמת אם נמצאו העולם קדמונים ונצחיים לא היו מכירים בהיותם עלולים. ולא היתה השכלתם מסכמת אל האמתי כפי מה שהיא בציורו ונימוסו ית' הנה מפני זה ראתה החכמ' העליונ' שלא תהיה