מפעלות אלוקים קיז

השפלים בשנוי ההויה וההפסד הטבעי החוזר תמיד חלילה. אבל הוא משתנה בהתהוותו מהאין בתחלת הבריאה ובהפסדו ההעדר באחרית החלד. ואמנם מה שטען ג"כ ארסטו על זה מאשר קראו הכלדיים לגשם השמימיי בשם האתיר ושאינו א' מהיסודות הארבעה. הנה אף על פי שיפורש שם האתיר על הנכבד כמו שהוא פירשו יהי' ענינו שהגלגל הוא גשם נכבד ושאין חמרו כחמר היסודות ואינו כאחד מהם לפי שהוא יותר נכבד אבל לא יתחייב מזה קדמותו ונצחיותו כי אף שיהיה מחודש הוה ונפסד למה לא יהיה מהגשמים האחרים הכי נכבד כ"ש ששם האתיר לא רצו בו כי אם האויר כי היו מאמינים שהיה גשם הגלגל אויריות נח והכוכבי' היו מתנועעי' בתוכו וכמו שכתב פליניאו בספר טבעי הדברים וזה היה דעת האומר גלגל קבוע ומזלות חוזרים אשר חשבו הרב המורה דעת בטל ולא היה כן אצל הפילוסופים

והטענה הה' עשו אותה המשאיים מפאת הפועל ור"לבג זכרה בקיצר כמתפאר בה להכריע נצחיות העולם והיא מדברי אבוחמד בשאלה הנזכרת מספר ההפלה. אמרו אם היה העולם נפסד אי אפשר שיהיה מבלי סבה. ואותה סבה אחרי שאינה בטבע לפי שאין הגלגל מורכב מהפכים לשיהיה הפסדו טבעי יתחייב שנאמר שתהיה סבת הפסדו רצון האלוק הקדמון שקודם זה לא רצה בהפסד העולם ואחר כן שב רוצה בהפסדו ויתחייב מזה בו שנוי רצון כיון שישתנה הדבר הנרצה ממנו מהמציאות אל ההעדר והיא שקר: ועוד שהדבר הנרצה הוא פעל הרוצה בלי ספק הנה ההפסד וההעדר אינו פעל ואיך ייוחס אל רצון הפועל ויהיה ההעדר מפעולת פועל כי הנה כשימצא הרצון במציאו' אחר ההעדר יתלה רצונו בפעל במציאות אבל כשירצה ההפסד יתלה רצונו בהעדר על הכונה הראשונ' בעצם. והנה אבוחמד הביא בתשובת זה הספק דעות כתות המעתולה והכרמיה והאשעריה ובטלם. וגם דעתו ותשובתו בטלה היא אצלי ממה שטען אבן רשד עליה אבל אני אשיב על הטענה הזאת עם מה שביארתי ביסוד השני שהמציאות בדברים נקנה מהרצון האלקי הדבק בם שהוא אשר ישמרם ויתמידם ויקיימם במציאותם ובהסתלק הרצון ההוא מהם יעדרו הם מעצמם כי אין מציאותם מתמיד כי אם בהיות מתחבר אליהם הרצון האלקי ההוא ובהסתלקו יסתלקו מציאותם ודמיון זה באור השמש שבבואו על האויר יתחדשו הדברים ויהיו נרשמים ונראים בחושנו ובהסתלק האור פתאם לא נראה עוד כלל. ככה הרצון האלדי בהיותו עם הדברים הם נמצאים וקיימים ובהסתלקו מהם הם נעדרים בעצמם מבלי פעולת פועל וזה ענין אמרו מבלי משים לנצח יאבדו שהרצון האלקי הוא משים הדברים נמצאים וכשלא יהי' עמהם הם מעצמם יאבדו לנצח. וכמו שזכרתי למעלה ועליו נאמר ג"כ תסתיר פניך יבהלון וגו' ואין בזה שנוי רצון כי מתחלת בריאת העולם היה הרצון האלקי שימשך מציאותו ברצונו הגביל מהזמן שימשך ולא עוד וזהו הפסדו. וכבר יתכן שיתלה הרצון בהפסד אבל במקר' רצוני מפני ההוי' הבא' אחריו ויהי' ית' רוצ' בהפסד העולם מפני הוית עולם אחר חדש. כל שכן שהפסד העולם יבא מהכרח טבע הגשמות הנברא שאי אפשר בו הנצחיות ואינו א"כ מפעולת פועל כי היה הרצון האלקי תלוי בהשפעת המציאות וההוי' כשיפסד העולם ולא בהפסדו

הפרק הד' בהתר שני ספקות אחרים

והטענה הו' עשאה הר"לבג אמר שאם היו שם עולמות רבים באים זה אחר זה היו הזמן והתנועה בב"ת בכמות מתדבק. והוא דעת בעלי הקדמות עוד הקש' שאם היה הדבר כן היה נעשה