מפעלות אלוקים קטז

פלינאו בספרו. ואם היה הדבר כן בדברים המורכבים מארבע' יסודו' ומההיולי הראשון מי המונע שנאמר כזה בגרם השמימיי שליוקר טבעו ומעלת חמרו ושלמות צורתו היה יותר קיים ומתמיד עד שיעמוד אלפים רבים מהשנים מבלי הפסד אבל שלא ימלטו ממנו באחרונה כי כפי החליף הנמצא ממנו לגשמים השפלים אינו רחוק שתהי' התמדתו מתחלפת מהתמדתם חליף גדול ורם ורב ולכן לא יורגש התכתם והפסדם אלינו לפי שא"א שיורגש ההתוך והרזון בדבר כי אם למי שראה אותו בצביונו קודם ההתכה ורואה אותו עתה נתך. אבל בני אדם כל איש ממנו קצר ימים ושבע רוגז ולא ראה את הגלגל בהסתכלות מדעי כי אם חמשים או ששים שנה ואיך ידע אם הוא נתך אם לא כיון שהתכתו כשתהיה לא תהי' כי אם לפי רבים מאלפי השנים. ועל כיוצא בזה אמר שלמה אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים שהיו לא יהיה הלם זכרון עם שיהיו לאחרונה. ואולי שתהי' התכת הגלגל באלף האחרון בקיומו ובסופו. ואין לומר שכבר נוכל לדעת מספרי הקדומים אשר דברו מתכונת השמים ותנועותיהם אם יש בהם חלוף מורה על חולשתם והתכתם. כי מעט מהם היו שקדימת חלדם היתה כ"כ גדולה שתספיק להרגיש השנוי אשר בגרמים השמימיים מזמנם לזמננו' ובפרט בהיות השגת כל בעלי זאת החכמה בלתי מדוייקת אבל בקרוב בעבור אי זה חסרון יקרה בכלי ההבט' ואם הוא מעט או לסבו' אחרות. כ"ש שהם אינם מסכימים כ"כ בהשגתם הקדומה עם מה שיושג היום מתנועות השמים ותכונותיהם לשנחליט הגזרה מפני זה שהם בלתי משתנים כלל אבל בהפך שיש כ"כ מהחלוף במה שישיבו בזה חכמי זמן אחד לחכמי זמן אחרת במהירות תנועות הכוכבים ואיחורם בהיות הדרכים כלם והמקומות אחדים כלם מבלי שנוכל לתת בזה סבה אפרת אלא אלוף הזמנים שלא יתכן אם לא שנאמר שהוא מפני השנוי הנמצא בככבי השמים מזמן אל זמן עד שלזה צוו בעלי הכמת התכונה שישען האדם תמיד על הלוחות שתקונם יות' קרוב לזמנו כי כל מה שהלוחות הן יותר רחוקות יש בהם יותר מהשנוי למה שיושג היום מתנועות השמים. ואולי שכל עוד שיתקרב יותר העולם לעת הפסדו תהיה התכתו יותר גדולה ויותר נכרת אלינו. הנה התבארה תשובת הספק השלישי הזה

הפרק הג' בהתר שני ספקות אחרים. והטענה הד' עשאה גם כן ארסטו במקום הנזכר והיא שהראשונים הודו שזה הגרם השמימיי הוא מקום לרוחניים ולמלאכים שלא ישיגם הפסד ולכן ראוי שיהיה בלתי נפסד ולא הוה. ועוד שזה הגשם הוא ממציא ההויה וההפסד והשנוי ויוצר אותם. וראוי הוא שיהיה יוצר השנוי בלתי משתנה ותשובת הטענה הזאת מבוארת במעט מן ההתבוננות שאנחנו לא נאמר שהשמים מקום הרוחניים אלא מפני שבאמצעותם נדע ונכיר מציאותם כי הנה מצד התנועה השמימיית נשער במניע הנבדל ואם היתה התנועה בכלל מחודשת מזמן מוגבל כפי דעת החדוש מאז שהתחילה ידענו ושערנו במניעים הנבדלים ההם ולא נודה בנצחיות הנעתם כיון שהם לא היו נצחיים באותה הנעה כי אם מזמן קצוב ומוגבל. גם כי כפי דעתינו הנבדלים הרוחניים ההמה מכלל הנבראים הם. ואם אמרנו שמושב האלוק בשמים גם כן הוא שמצד ההנעה אנחנו מכירים מציאותו ויכלתו וכמו שזכר הרב המורה ועם היות שהגלגל הוא יוצר השנויים אינו נמנע שיהיה הוא משתנה כי אנחנו לא נאמר שהוא ישתנה במה שהוא משנה כי הוא בהכרח נמצא בהיותו משנה אבל נאמר שכבר היה עת אחרת שלא היה משנה ואז היה הוא משתנה ובכלל שאינו משנה ומשתנה בזמן א' ולא ממין אחד מהשמיים כי הוא משנה הגשמים