מפעלות אלוקים קיד

משיב עלי' שם תשוב' מספקת בשני דרכים הא' שמי הגיד להם שכל מה שיפסד יותך וירז'. וראשונ' כי החולק לא יודה בזה אבל יאמר שההתכ' והרזון הוא אחד מאופני ההפסד ושיש אופן אחר מהפסד שאינו על ידי התכה ורזון בזה אחר זה אבל פתאום בהיותו על תמותו והשיב על זה אבן רשד בהפלת הפל' שכאשר הונח ההפסד על דרך טבעי ולא על צד ההכרח יתחייב בו ההתכ' והרזון ושהיותר בטוח בזה המאמר הוא שהשמים לו היו נפסדים יפסדו אם אל היסודות שהורכבו מהם ואם אל צור' אחרת כמו שיקר' ליסודות הפשוטים כשיתהוו קצתם מקצתם ע"כ. ולפי זה הוד' אבן רשד שטענות ההתכ' והרזון אינה כלום. ולכן נעתק ממנה אל הטענ' השנות אשר זכרתי בפ' שלמעל' וכבר אמרתי בתשובתה שאם היה הפסד השמים בדרך טבעי מדבר אל דבר יצדק מאמרו. אבל לדעתנו שהית' הויתם ויהי' הפסדם ברצון בוראם ומהכרח טבעם הגשמי הנברא לא תהי' הויתם מדבר ולא הפסדם אל דבר. והדרך השני בתשובת אבוחמד הוא שאף שיקובל שלא יהא שום הפסד כי אם בהתוך ורזון מאין ידעו שלא נמצא ממנו כלל בגרם השמימי כי הנה הסתכלם אל המבטים הוא בטל לפי שלא יודעו בהם השעורים אלא בקרוב. והשמש אשר יאמר עליו שהוא כשעור הארץ מאה ושבעי' פעמים בקרוב לו נחסר ממנו שיעור מחט דרך משל לא יורגש בחוש. והנה ראינו בזהב ובאבן האודם שהם מורכבים מן היסודות שבמאות מן השנים לא יחסר מהם דבר מורגש ומי המונע שיהיה כן בשמים. ואבן רשד משיב על זה שאם היו נתכים חלקים מהגלגל הי' מתחדש בעולם שנוי אם במספ' חלקיו ואם באיכותם לפי שיהיו משתנות פעולותיהם והי' משתנים בעבורם עניני העולם ואני אומר מסייע לאבוחמד הלא תענו הפילוסופים האם תרגישו אתם בחוש הראות שלכם כאשר סוס אחד דשן ושמן רץ לדרכו האם תדעו במרוצתו אם הוא זקן והחלקים הנתכים ממנו אין ספק שאתם לא תרגישו בהתכתו דבר כי עם היותו זקן ונתך הלחות השרשי לא יחדל מפני זה מהמרוצ' וההולדה ושאר פעולותיו באופן שתהיה זקנתו נרגשת אלינו בחולשתם ואם אלה שהם מורכבים מהיסודות והם קרובים אלינו ובין ידינו לא נוכל אנחנו בחוש ראותנו להרגיש חולשת פעולותיהם מפני התכתם בזקנתם. איכה ואיככה תחשבו להרגיש ולהכיר זה בחוש ראותכם בשמש ובירח ובכוכבים בהיותם מחמר אחר ורחוקים ממנו בשמי מרומים אף כי הם מקשיים בטבעם ואיך אם כן נוכל להכיר חולשת פעולותיהם מפני זקנתם. כי אין ראוי שמפני הזקנה יעדרו קצת פעולותיה' לגמרי כמו שאמר כי ההתכ' המודרכת עם היות שתסבב חולשה בפעולות בהדרג' לא תסבב העדר קצתם לגמרי עד תכלית הפסד הפועל אותם. ולכן הוא מן האפשר שאף על פי שלא יפול בשמים הגבול ולא החולי כמ"ש ארסטו שכבר תהי' בהם התכ' מה מביאה אל הפסד באחרית הימי' מבלי שנרגיש אנחנו זה בעצמם ולא בחולשת פעולותיהם והעדרם כל שכן שכבר נרגיש מזה הרגש מה בשנות חיי האנשים שמצאנו ראינו בהם התחלפות גדול שבראשונ' היו חיים האנשים קרוב לאלף שנים ונתמעטו שנות חייהם עד שהיום הזה אמרו שעל בן ששים נאמר תבא בכלח אלי קבר ואל תקשה עלי ממאמר משה ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואמר זה היום יותר מאלפים שנה ותחשוב שלא נעשה מאז ועד עתה חלוף בשנות חיי האנשים אין הדבר כן ולא כיון אדון הנביאים לומר שלא יהיה האדם כי אם שבעים או שמנים שנה כי הנה הוא חיה ק"כ שנה ואהרן ומרים יותר מזה ויהושע ק"י ופנחס יותר ויותר הרב' מזה כי הנה גם בימי דוד נזכר שמה