מפעלות אלוקים קיג
Mifalot Elokim 113 · מפעלות אלוקים · free full Hebrew text
Open in the reader →באמצעותם מה שלא היה זה אם היה העול' נצחי והטענה הב' היא שאי אפשר שיפסדו השמים מפני שאין להם סבות ההפס' שהם ההפכיות הטבעיות וזה שכל מה שיפס' הוא אם מפני היותו מורכב מהפכי' פועלי' אלו באלו ומתפעלים אלו מאלו כי בהתנגדות והתגברות קצתם על קצת' יותר קשר ההרכבה והמזג ויפסד המורכב וזהו ענין הפסד כלל הדברים המורכבים מארבע' היסודו' ואם מפני שעם היות שאין בו הרכבת הפכים יש הפך לצורתו מחוץ הוא יפעל בו ויגבר עליו וישיבהו לטבעו ובזה יפסד בהפשט חמרו הצורה שיהיה לו והלבישו צורה אחרת הפכית לה. וזה הוא ענין הפסד ארבעת הפשוטים אש ואויר ומים וארץ וכיון שהגרמים השמימיים אינ' מורכבים מהפכים ואין גם כן לצורתם הפך אחרי שאין לתנועותיהם הסבוביות הפכיות ושאין בהם הרכבת חמר וצורה כמו שביארו ארסטו בראשון מהשמים והעולם יתחיי' מזה שאי אפש' שיהיו נפסדי' ולפי שהגרמי' השמימיי' באמצעו' תנועותיה' ונינוציה פועלים ומשפיעי' מה שבכאן הוא ג"כ מבוא' א"א שיפסד העולם השכל כיון שהפועלים אותו הם תמידיים נצחיים. ותשובת הטענ' הזאת היא שאף שנקבל הקדמותיה נאמ' שאין השמים נפסדים כפי המנהג הטבעי שהוא מן ההפך אל ההפך. ומהמורכב אל היסודות אשר מהם הורכב אבל כמו שנאמין שנתהוו השמים לא מהפכים ולא מן היסודות כי אם לא מדבר ואחר ההעדר הגמור כן יפסדו לא אל ההפך ולא אל היסודות אבל אל העדר הגמור. וזה אם ברצון הפועל אותו מן האין המוחלט שישיבהו אליו או שהוא מהכרח טבע הגש' הנברא מן האין שישוב אל אשר לוקח משם כ"ש שגם בהקדמותיו אל' יש פקפוק גדול כי הנה הגדול' האומרת שכל מה שיפסד היא מפני ההפכיות אשר לו בעצמו או חוץ ממנו התבאר למעל' שאינ' צודקת כי אם בהפסד הטבעי החלקי שהוא כן אמנם בהפסד הכולל העולמי לא יצדק אצלנו זה לפי שעם היות שאין לו הפך כבר יפסד אל האין הגמור כמו שנתהו' בראשונ' אם ברצון בוראו ואם מהכרח טבע גשמותו הנברא שישוב אל ההעדר כשהי' אחר עבור זמן היותו וגם ההקדמ' הקטנ" אינ' מקובלת כי כבר יאמר אומר שהשמים מורכבים מחמר וצור' כמו שהי' דעת אפלטון ורוב המשאיי' כאלסכנדר ואבן סיני ואבוחמד והרב המור' וזולתם ואחרי שיש לו חמר יש לו א"כ כח על הפך צורתם ואפשרות אל הפסדם לצורות אחרות ולא עוד אלא שגם לדעת חכמינו הקדושי' ז"ל יש בהם בעצמם הרכב' יסודות הפכים שאמרו שהשמים נקראו כן מפני שהם אש ומים וארסטו לא יבאר המנעות זה אלא מפני שהם אינם נפסדים והוא אם כן מערכה על הדרוש כי הוא בהפסדם יאמר היותם מורכבים מחמר וצורה. וגם מיסודות הפכיי הצורות ושתנועתם היא סבובית מפני תמונת' שהיא כדורית עם היות שכל אחד מהיסודות יתנועע תנוע' ישרה בהיותו חוץ ממקומו הטבעי כדי לשוב אליו
הפרק הב' בזכרון ספק שלישי והתרתו. והטענה הג' היא שאלו הי' הגרם השמימיי נפסד הי' נרא' בו התכה ורזון בכל זה הזמן כאלו תאמר שאם היה השמש מקבל הפסד היה נרא' בו התכה ואינו כן כי הנה המבטי' המורים על שעורו מדי עברו אלפי' מן השנים לא יורו אלא על זה השעור אשר הוא היום ולמה אם כן לא נתך ונחסר באל' הזמנים הארוכים: ואמר ארסטו בראשון מהשמים שכבר יספיק לראיה שהגלגל בלתי משתנה שלא הגיד אדם מעולם שנשתנה לא בכללו ולא בחלקיו כל זה הזמן הארוך שהועתקו אלינו קורותיו וכתב אבוחמד בשאל' השנית מההפל' שנסתבך גלינוש מאד בטענ' הזאת והוא