מפעלות אלוקים יא

שיגבר אמות המדע האלקי הזה על כל עיון וטענה שכלית. והנה בימי אדם הראשון ונח ובניו שראו את מי המבול אין ספק אצלי שהיו כל בני אדם מאמונים בפנה הזאת. כי עם היות שהיו דור אניש עובדי ע"א כבר כתב החכם בעל ספר הכוזר שלא היה אחד מהם מאמין שהאלוהות שלהם היו סבת הסבות ופועל העולם. אבל בראותם כח העליונים ופעולתם בעול' השפל היו מאמינים שהסבה הראשונה ית' שברא הכל שמים אמצעיים בינו ובין אדם ובמה שהם אמצעיי' היו עובדים אותם לא לחשבם שהיו סבה ראשונה ופועלי העולם וכן הוא דעת הרב המורה בהרבה מקומות ולא היו אם כן מכחישים לא פנת מציאות האל ולא פנת חדוש העולם. אבל כשנפוצו על פני כל הארץ דור הפלגה בוני המגדל ולא חלה הנבואה באיש מהם להתחלפות ובלבול לשונם אבדו קבלתם ונמשכו אחרי חקירתם ועיונם וגם לרשעתם כחשו בדברי הנביאים וכשזרח אורו של א"א ובנבואתו השיג הדעת הזה ופרסמו וכמ"ש ויקרא שם בשם יי' שפרסם מציאות האל ואמר שם בשם יי' אל בורא העולם וכמו שאמר הרימותי ידי אל יי' אל עליון קונה שמים וארץ ונשאר הדעת ההוא בבניו וזרעו ונשתלם בתכלי' השלמות למשה אדוננו במעלת נבואתו ותורתו ומפני זה עם מרעיתו וצאן ידו החזיקו באמונה האמתית הזאת. וכמו שאמר על זה המשור' דרך שקר הסר מעני ותורתך חנני דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי ואמר ג"כ סעפים שנאתי ותורתך אהבתי: והתבונן שכתב הרב המורה בעת חבור ספרו בפרק ע' חלק ראשון שפילוסופי הדורות היו חולקים בזאת השאלה מחדוש העולם או קדמותו בשלשת אלפים שנה עד זמנו. ואתה תדע ששנת הפלגה היתה שנת אלף ת"ת קנ"ו ליצירה וכשתחבר אליהם שלשת אלפים שנה יהיו כלם ארבעת אלפים ות"ת קנ"ו והוא קרוב לזמן הרב המורה כי הוא נפטר בשנת ת"ת קס"ה. הנה א"כ באמרו שהיו חולקים בזאת השאלה בכמו שלשת אלפים שנה הוא כאמרו שהתחיל הספק הזה בדור הפלגה אחרי שנפוצו. ואולי שהם כשהתחילו למרוד ולקלל במלכם ובאלקיהם כחשו ביי' ומעשי ידיו לא ראו והכחישו גם כן לפנת החדוש שהיו מאמתי' שלמי הדורות והתעסקו אחרי שנפוצו ונתבלבלה לשונם והסכמותיהם לעשו' טענות לקיים הקדמות ומשם נולד הספק והמחלוקת הזה. אמנם ההולכים בתורת יי האמינו בנביאיו ובא משה רבינו ופרסם לעמו אמתת האמונה הזאת ולכן היתה מורשה קהלת יעקב לפי שקבלו אות' מקבלת הנביאי' הראשונים ונתחזקו בה בנבואת משה ותורתו: ומה נאוו דברי הרב המורה בפרק ע' חלק ראשון שכתב ז"ל ולא תאמר איך תאמת הנבואה אם העולם קדמון או מחודש עד שתשמע דברינו בנבואה בזה המאמר. ורמז הרב בזה שכבר היו אנשים שחשבו שלא יגיעו לנביאים השגות מדעיות נבואיות אלא דברי' מדיניים מהנהגת העם והישרתו. ובזה נלכד ג"כ הר"לבג והרב יבטל הדעת הזה בפרק ל"ט חלק שני באומרו שם וז"ל. ודע כי הנביאים האמתיי' יגיעו להם השגות עיוניות בלא ספק לא יוכל האדם בעיון לבד להשיג הסבות אשר יתחייב מהם הידוע ההוא. ודומה לזה הגידם הדברים בסברא לבד ובמשער הכולל לבד שיגיד בהם שהשפע ההוא אשר שפע' על הכח הדמיוני עד שהשלימו ושהגיע מפעולתו שיגיד מה שיהיה באלו. הם ענינים כבר הרגישו בהם החושים. הוא ג"כ ישלים הכח הדברי עד שיגיע מפעולתו שיד' ענינים נאמני המציאות תגיע לו זאת ההשגה כאלו השיגה מהקדמו' עיוניות. זהו האמת אשר יאמינהו מי שיבחר להודות באמת. כי הדברים כלם יעידו קצתם על קצתם ויורו קצתם על קצת'. וזה צריך שיהיה בכח הדברי יותר ראוי שאמתת שפע שכל הפועל אמנם