מפעלות אלוקים קו

יפסד אל לא דבר אבל אפשר שיפסד אל עולם אחר שילך מזה מהלך השלמות אלא שנרצ' שמה שהעירו לנו חז"ל מהחרבן זמן מוגבל הוא מה שבז' העולם השפל כמאמר רב קטינא אבל בגרמי' השמימיים לא חייבו דבר ולזה יותר ראוי שנאמין בנצחיותם באיש לפי דרכי התורה כל שכן עם מה שהתאחד מציאות הנצחיות באיש בתחיית המתים ע"כ. ויראה מדבריו אלה שלא ראה דבר מאותם המאמרים המופלאי' שזכרתי למעל' מפרקי רבי אליעזר וממסכת ברכות ומדרש משלי המורים בביאור והחלט על בטול וההפסד השמי' והארץ ובלבד ראתה עינו אותו מאמר שזכר מרב קטינ' שדבר בו מהשמיט' והוא ההפסד החלקי מהדברים אשר בכאן לא מהיובל שרומז להפסד הכולל המוחלט כמו שביארתי שיהי' ההפסד כולל בשמים ובארץ כמו שהית' ההוי' כוללת ושיהי' מוחלט אל לא דבר כמו שהית' ההוי' מלא דבר כי את זה לעומת זה עשה האלקים כחז"ל ומי שיאמין זה ראוי שיזמון זה ואמנם ענין הנפשות בתחיית המתים יתבאר אחר זה. סוף דבר שהכתובים ומאמרים חז"ל שזכרתי כלם מודים על הפסד העולם ועליך לפרש כפי הדרך הזה כל הפסוקים אשר זכרתי כל אחד כפי ענינו אם על השמיט' ואם על היובל ואמנם מה שאמרו איכא דאמרי תרי חרב שנאמר יחיינו מיומים אולי שאמרוהו על שנת מ"ט שהיא שמיט ושנת חמשים הבא' אחרי' שהיא היובל הגדול. ומי יודע אם על האלפים שנה שיהי' העול' בהעדר אמרו חז"ל שהתור' קדמה לעולם אלפים שנה ר"ל שכבר הית' התור' בעונם שהי' קודם זה העולם אלפים שנה כי הדברי האל' אין לנו דרך לדעתם עד תכליתם כי הם סתרי תורה. וכן אמרו בב"ר אם יאמר לך אדם אני יכול לעמוד על סדרו של עולם אמור לו אחר מלך מלכי המלכים אתה יכול לעמוד וכו'. כי הנה רנו באמר' על סדרו של עולם על סבוב הבריא' וההפסד ואין להקשות במה ישוערו האלפים שנים שיהי' העולם סרב אם תבטל תנוע' הגלגל כי כבר השיב על זה הרשב"א שלא אמרו בזה אלף שנה או אלפים שנה כי אם לסכך את האוזן להורות על המשכות גדול כזמן אלף שנה אשר אתנו עתה: לפי שאין אתנו אמירה ידועה רק בהצטרף אל הזמן עד שבו ית' שאינו נופל תחת הזמן נא' ושנותיך לא יתמו. לפי שדבר' תורה והחכמים כלשון בני אדם ומה לנו להביא עוד ראיות מדבריהם ז"ל על הפסד העולם ובריאתו בסבוב והנה רבי יהודה בר' סימון ודבי אבהו דעת שפתיהם ברור מללו שהאחד אמר שהיה סדר זמני' קודם לכן והאחד אמר שהיה בונה עולמות ומחריבן והנה דרשנ זה על ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ושניהם היו מסכימים שהיה בעולם שהיה קודם לכן סדר זמנים בתנועת הגלגל והשלים זה רבי אבהו באמרו שלא היה זה פעם אחת בלבד כי תמיד היה הש"י בונה עולמות ומחריבן זה אחר זה והוא הדעת האמתי המקובל אצלם בלי ספק. ואמנם מה שאמר עוד רבי אבהו דין הניין לי יתהון לא הניין לי יתבאר בפרק שאחר זה. ואמנם שהיה הדעת הזה גם כן מקובל אצל חכמי האומות ופילוסופיהם הקדמונים יעיד עליו דברי אבן דקליס שאמר שנתהוה העולם ונפסד פעמים אין תכלית להם עם היות שהוא לא שער הבריאה מלא דבר ולא ההעדר אל לא דבר כי לא נשלמה קבלתו באמת הדעת ההוא. או ששער בלבד בסבוב השמיטה כמו שביארתי ולא הגיעה מדרגתו להשיג ענין היובל הגדול כי היה כבד עליה מאד לצייר בריאה מלא דבר והפסד אל לא דבר: ולכן ארסטו בספר השמים והעול' כשזכר שלשת הדעות שמצא לקדמוני' בהוי' השמים השכי כמו שזכרתי למעלה הוא זה בעצמו שנתהוו ונפסדו פעמים אין