מפעלות אלוקים קה

יי לבדו ביום ההוא מאי טעמא גמר לה מבריא' העול' מה בריא' העול' ששתימי' ובשביעי נוח כך באלפי העולם יום לאלף שיומו של הב"ה אלף שנים. ובפרקי רבי אליעזר כתיב רבן גמליאל אומר כשם שראשי חדשים מתחדשים ומתקדשים בעולם כן יהיו ישראל מתחדשים ומתקדשים לעולם הבא שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו וחכמי' אומרי' שמים וארץ עתידי' להתחד' ומה כתיב עליה ונגולו כספר השמים כאדם שקורא בספ' תורה וגולל אותו וחוזר ופותח וקורא וגול' אותו כך עתיד הקב"ה לגלול אותן וחוזר ומחדש חותן למקומן הה"ד ונגולו כספר השמים והארץ כבגד תבלה כאדם שהוא פושט טליתו והוא מקפל אותו וחוזר ופותח ולובש ומקפל אותו כך עתיד הקב"ה לקפל את הארץ כבגד שנאמר והארץ כבגד תבלה וזהו שאמר כלבוש תחליפם ויחלופו רבי אליעזר אומר כל יצורי השמים עתידי' ליפול ולהתחדש מה כתיב וכל צבאם יבול מה הגפן והתאנה הזאת עליהן נובלות ועומדת כעץ יבש וחוזרות ופורחות ויוצאות ומוציאות עלי' חדשים רעננים כך כל נבא השמים עתידים ליבול כגפן וכתאנה והם חוזרים ומתחדשי' לפניו להודיע שהאל מכלה ואינו כלה. ובמסכת ברכו' פרק אין עומדין אשר נשבעת להם כך אמר רבי אלעזר אמר עשה לפני הקב"ה רבש"ע אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה עכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת ע"כ וזה באמת מאמר גדול ראוי היה למי שאמרו. ובמדרש משלי בני אם ערבת לרעך אלו הם ישראל בשעה שעמדו על הר סיני אמר להם הקב"ה אם אני נותן להם תורה אתם מקיימין אותה אמרו כו הן אמר להם ערבים אני מבקש מכם אמר לפניו נתן לך שמים וארץ אמר להם דבר מתבטל אני מבקש מכם למה שהם עתידים. להבטל אמר להם יש לי ערבים. טובים ונאמנים בניכם שאם אתם מקיימים דברי תורה אני מקיים אותם ואם לאו אני גוזלם מכם שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני ע"כ הנך רואה בעיניך שהיה הדעת הזה מהפסד העולם הוא בשרש בתורה מאומת בדברי הנביאים וצודק אצל המדברים ברוח הקודש ומקובל אצל חכמי ישראל הן אמת שהם קבלו בעולם שני מיני הפסד האחד הפסד חלקי והוא שיעמדו השמים והארץ כמו שהם אבל יחרבו ויפסדו היסודות והמורכבי' מהם אשר על פני כל הארץ והאדמה תשאה שממ' וההפסד החלקי הזה הוא אשר יהי' באלף השביעי וממנו דבר רב קטינא והתנא דבי אליהו וחד תריב לפי שתפסק מהשפעה העליונה ולא תרד על הארץ ולזה תרמוז מצות השבת וחג הפסח ומצות השמיטה ביחוד. ולכן נאמר בה תשמטנה ונטשתה וממנה דברו בפרקי רבי אליעזר לא שיערו אז השמים והארץ כי רחוק הוא שיפסד גלגל המזלות קודם שיהלך שתות מהלכו בלבד. וההפסד השני הוא הגדול המוחלט שיחזור הכל להעדר הגמור שמים וארץ וכל מה שבתוכם ולהפסד הכולל הזה תרמוז מצות היובל ר"ל שאחרי עבור שבע שמיטות אלפים מהשנים בשנת החמשים אלף יפסד הכל עליונים ותחתונים הפסד כללי חמר וצורה וישיבו אל ההעדר כמו שהיו קודם הבריאה כחז"ל. ועל כן נאמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ואמר יובל היא תהיה לכם ושבתה וגו'. ואולי שגם כן ירמוז ששת ימי בראשית עם השביעי לשביעיות אלפי השנים האלה אשר ביובל ומזה ההפסד הכללי המוחלט דברו במסכת ברכות ובמדרש משלי ואמרו שיהיו השמים והארץ בטלים ר"ל נעדרים ולא כמו שחשב הר' חסדאי בראשון מדרושיו מספרו שכת' שהיה העולם אצלו נצחי במין ר"ל שלא