מפעלות אלוקים קב

הוה לפי שמהצד שהוא שומר אותם ומתמיד' כרצונו יקרא כן תמיד. אמרו בילמדנו שאל אדריינוס לעקילם על מה העולם עומד אמר לו על רוחו של הקב"ה שרצה ברוחו רצונו והשפעתו המתמיד אותו והיו א"כ הנמצאי' בערך רצונו יתברך המעמיד אותם כמו הצל הנמשך אחרי האור שיהיה התמדתו בהתמדת האור ההוא לא עוד וזהו ענין סר צלם מעליהם ויי אתנו ואמ' כי צל ימינו עלי ארץ ויצורי כצל כלם ודוד אמר ובצל כנפיך אחסה. בצל שדי יתלונן. יי צלך על יד ימינך ושלמה אמר בשיריו בצלו חמדתי וישבתי. ונסו הצללים וישעיהו הנביא אמר בצל ידו החביאני. בצל ידי כסיתיך. והושע אמר ישובו יושבי בצלו. והענין בכלם שרצון השם הוא המתמיד מציאות הדברים וממשיכם כאור הממשיך הצל כנגדו ואול' שלזה גם כן כוונו הקדושי' בתקונם בתפלת יוצר וטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כי הוא יתברך ברצונו נותן אליו תמיד המציאות והקיום ובזה הוא מחדשו. וכאשר תבין זה תדע למה יוחסו לאל יתברך בדברי הנביאים והמדברים ברוח הקדש הדברים הנעשים בטבע והדברים הנעשי' בבחירה והמקריי' ומה שסבתם טבעי הב"ח ובקשת צרכיהם ובא על כל זה לשון אמירה ודבור וצווי וקריאה ושליחה כמו שזכר הרב המורה בפ"ג חלק שני שאין זה להיותו סבה רחוק' לכל הדברים כמו שחשב הרב שמה. שאם היה הדבר כן תשאר השאלה ולמה זה יוחדו אליו הדברים ההם מזולתם אלא שתוכן הענין הוא כמו שבארתי שהרצון האלקי הוא הפועל אותם הדברים באמת ולכן יוחסו אליו להודיע שממנו היו בפרטיותם וברצונו נעשו: הנה התבאר מזה כלו שהאל ית' הוא סבה פועלת וסבה שומרת ומתמדת לכל הדברים כפי רצונו הדבק בכל אחד וא' מהם ובהסתלקו כאפס ותהו נחשבו לו וזהו היסוד השני

הפרק הג' בביאור היסוד השלישי

היסוד הג' הוא שהעולם בכללו וכל א' מחלקיו תחתונים ועליונים הם כלם נפסדים כפי טבעם כי הנה בראם בוראם בטבע ותכונה לעמוד בה זמן מוגבל ובהשלמתו לא יוסיפו לעמוד עוד אבל יפסדו מיד ושאין בנמצאו' קדמו' ולא נצחי זולת הסבה הראשונה יתברך שמו. והנה ביאור זה בנמצאות השפלות אשר בעפר יסודם הוא נגלה ומבואר שכל אחד מהם בפרטיותו נפסד אך בגרמי' השמימיים יראה זה בתחלת הדעת מאמר זר. אבל אפשרותו וחיוב אמתתו יתבאר אחרי זה במאמר התשיעי כפי העיון. ודי עתה שנקבל על דרך הנחה ענין אמונתנו התורני' והוא שהנמצאים כלם עליונים ותחתונים מהגשמיים הם נפסדים כפי הטבע שהטבעי בהם בוראם ושענין הפסדם הוא כענין הויתן ובריאתם ר"ל שכמו שנבראו לא מדבר כמו שהתבאר מדעת התור'. כן יפסדו ללא דבר כלומר שלא ישאר מהם במציאות דבר מה אחר ההפסד המוחלט לא חומר ולא צודה בעתיד כי הכל יהיה נעדר אחר ההפסדם כמו שהי' קודם בריאתם העדר קדמם והעדר יהי' אחריתם. ושזה מחוייב אליהם כפי טבעם ועצמותם במה שהם נבדלים וכל שכן בהיות' נמצאים שהנצחיות בהם נמנע ומנגד לעצמותם כמו שיתבאר זה בשלימות וכן כתב רב סעדיה גאון וז"ל השמים והארץ הם מוגבלים ונקבצים וכשם שהם נקבצים ונחקרים כל יכלתם וכחם ופעולתם נקבצים ונחקרים וכיון שמגעת יכלתם עד קצה מעשיה' ואחרית פעולותיהם כבר בטלו וחלפו וכיון שבטלו וחלפו כבר אבד העולם ובטל הגולם וחזר להעדרו ואפיסתו כמו שהי' קודם היותו עכ"ל והוא אמת ומאמר אמתי מורה על חכמת זה האיש כי הנה העיר בדבריו אלה על מופת אמתי יורה על הפסד העולם כמו שיתבא' אחר זה במאמר התשיעי