מפעלות אלוקים קא

אליה לכן התחייב שיהיה מניע הגלגל הוא פועל העולם ושומר מציאותו תמיד מצד היותו ממציא התנועה אשר בה קיומו גם שיקרא פועל העולם מצד שהוא מיחדו, ואני כבר כתבתי במאמר שמים החדשים אשר חברתי שמצד ההנעה אין ראוי שיתוא' האל ית' בשם פועל כי אם בשם מניע ומצד התאחדות העולם אין ראוי לקראו גם כן פועל כי אם מיחד או צורת העולם אבל שם פועל בעצם וראשונה לא יאמר בו כי אם מצד שהמציא את העולם מלא דבר ובראו אחר האין הגמור ושמלבד זה הוא ברצונו שומר את מציאותו ומציאות כל אחד מחלקיו לפי שאין טבע שום נמצא מהנמצאי' מספיק להתמיד מציאותו אם לא יתמידהו ויקיימהו הרצון האלקי הדבק בו כי אותו הרצון שנתן לו המציאות הוא נותן לו הקיום וההשאר כל ימי עמדו. ואלו יסתלק הרצון האלקי מהעולם יעדר כל מה שיצא למציאות ר"ל חמר וצורה ומקרים יחד כי כמו שהמחודש לא יחדש את עצמו ויצטרך אל מחדש כן המקויים והנשאר לא יקיים ולא יתמיד עצמו ויצטרך אל מתמיד ומקיים זולתו הוא סבתו לגמרי. ומזה תדע שלא יספיק טבע הדברים המוגשם והמוטבע בהם בתחלת יצירתם לפעול בעולותיהם הטבעיו' כי אם בסבת הרצון האלקי אשר בו. ובספר בעלי חיים כתב הפילוסוף שהטבע לא יפעל בעצמו, אלא בהישרת השכל כי הוא המישר אותו להביא לתכליתו לפי שהטבע אינו משכיל ואם אמרנו שהוא חכם בהביאו הדברים אל התכליות אמנם הוא באמצעות הישרה שכלית. ואנחנו בעלי התורה נאמר שההישרה השכלית אשר שער בה היא הרצון האלקי הנמצא בכל טבע וטבע מהנמצאי' שבו יפעל כל דבר פעולתו לא בלתו וזה ענין מאמר ישעיהו ואם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא יי אלקינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה ר"ל שאף המטר שהוא מפעל תנועת השמים לא ירד כי אם כפי הרצון האלקי אשר ידבק בו: וזהו שרש הנסים והנפלאות כלם שברצות יי דרכי איש גם אויביו הדברים הטבעיים שכנגדו ישלים אתו ולכן לא שלט האש על חנניה מישאל ועזריה לשרפם. ולא אכלו האריות לדניאל לפי שבעת ההיא נסתלק מהדברים ההם הרצון האלדי המניע אותם לא פעלו פעולותיהן הטבעיות ולכן נאמר בשיר של פגעים על שחל ופתן תדרוך וגו' וזהו סוד אמרם אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון כי מי שאמר זה חשב שהמנהיג ומניע הדברים הטבעיים כלם בכל פעולותיהם הוא הרצון האלק' עד שאמר השלם רבי חנינא בן דוסא אין ערוד ממית אלא חטא ממית ועל תכונה הזאת אמרו במסכת תעניות מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק לפי שסבר שלא היה טבע הדבר הפועל האמתי בפעולתו כי אם הרצון האלקי וכבר ביאר המשורר שמציאות הדברי' והעדרם תלוי כלו במציאות הרצון בהם או הסתלקותו מהם באמרו תתן להם ילקוטון תפתח ידך ישבעון טוב תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. יהי' כבוד יי לעולם ר"ל שמציאות הדברים כלם נמצא כפי הרצון האלקי ואיש לפי אכלו לקטו ממנו וישבעו מטובו ובהסתלקות אותו הרצון האלדי מהם לא יהיה, להם עוד קיום והעמדה וכלה הסתלקות הרצון בהסתר הפני'. ואמר עוד שבשוב הרצון עליהם ישובי להתהוות וזהו תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה ושבזה האופן מהמשך המציאות התמידי ברצון האל יהי כבוד יי לעולם ישמח יי במעשיו ומסכים לזה אמר איוב מבלי משים לנצח יאבדו כי כאשר לא יושם בהם הרצון האלקי יפסדו ויאבדו בהחלט. ומזאת בחינה כנו הנביאים לאל יתברך בשם בורא העולם עושה השמים בלשון