מצודת ציון על ירמיהו נא

מעיר. מלשון התעוררות:

רוח. רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל״ז:ז׳):

זרים וזרוה. ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כ״ו:ל״ג):

ויבוקקו. ענין ריקות כמו הבוק תבוק (ישעיה כ״ד):

אל. כמו אליה:

יתעל. מל׳ עליה וגבהות:

בסריונו. הוא כעין לבוש עשוי מברזל ילבשוהו במלחמה להציל ממכת חרב וחנית וכן לבשו הסריונות (לעיל מ״ו):

החרימו. מל׳ חרב ואבדון:

ומדוקרים. ענין נעיצת חרב וחנית בגוף אדם וכן כל הנמצא ידקר (ישעיהו י״ג:ט״ו):

אלמן. מל׳ אלמנות:

אשם. חטא ופשע:

תדמו. ענין כריתה:

זהב. ר״ל נקי וצלול כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב):

יתהוללו. ענין סכלות ושטות כמו ויתהולל בידם (ש״א כ״א):

הילילו. מלשון יללה:

צרי. הוא שרף אילן מיוחד לרפואה וכן נאמר הצרי אין בגלעד (לעיל ח):

הברו. מל׳ ברור ונקי:

מלאו. ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד) השלטים. המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (ש״ה ד׳):

העיר. מל׳ התעוררות:

רוח. רצון:

מזמתו. מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י״ט):

שאו. הרימו:

נס. כלונס ארוך ומפה בראשו:

החזיקו. ענין אחיזה:

המשמר. דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ״א בזמנו קרוי משמר וכן משמרות כהונה ולויה זמם. ענין מחשבה:

קצך. מל׳ קץ וסוף:

אמת. מל׳ אמה ור״ל מדה:

בצעך. ענין גמר והשלמה כמו כי יבצע ה׳ (ישעיה י):

בנפשו. בעצמו:

כילק. מין ארבה:

וענו. ענין הרמת קול:

הידד. הוא קריאת צעקת שוללים וכן הידד נפל (שם ט״ז):

תבל. הם המקומות המיושבות מבני אדם:

לקול. באה הלמ״ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳):

תתו. מל׳ נתינה:

המון. מל׳ המייה ושאון:

ויעל. באה הוי״ו במקום אז וכן ואם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא י״ב:ה׳) ור״ל אז תטמאה:

נשיאים. עננים ע״ש שמנשאים עצמם למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קל״ה):

נבער. מלשון בער ושוטה:

מדעת. מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (ש״א ט״ו) ור״ל מהיות מלך:

הוביש. מל׳ בושה:

נסכו. צורת הגלולים הנעשה ביציקת מתכת וכן אלהי מסכה (שמות ל״ד):

תעתועים. מל׳ תועה:

פקודתם. ענין השגחה:

מפץ. שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן ואיש כלי מפצו בידו (יחזקאל ט׳):

ונפצתי. ענין השבר והרצוץ:

אכר. הוא העובד האדמה בחרישה וזריעה וכן בושו אכרים (לעיל י״ד):

וצמדו. כן יקרא זוג הבקר על כי ילכו צמודים ומחוברי׳ וכן צמד בקר (איוב א):

פחות וסגנים. שמות מיני שררות:

וגלגלתיך. היא ההפלה מן הגובה אל הנמוך ע״י גלגול:

לפנה. לזויות:

למוסדות. מלשון יסוד:

שאו נס. הרימו כלונס ארוך:

קדשו. ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (לעיל ו׳):

השמיעו. ענין אסיפה כמו השמיעו אל בבל רבים (לעיל נ׳):

אררט וגו׳. הם שמות מקומות:

פקדו. ענין מינוי וגזברות:

טפסר. ענין שררה וכן טפסריך כגוב גובי (נחום ג׳:י״ז):

כילק. מין ארבה:

סמר. ענין התקשות כמסמר כמו תסמר שערת בשרי (איוב ד׳:ט״ו):

פחותיה. וסגניה מין שררה:

ותחול. מל׳ חיל וחלחלה:

קמה. עמדה ונתקיימה:

במצדות. ענין מבצר כמו מצודת ציון (ד״ה א י״א):

נשתה. ענין העתקה והסרה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י״ט:ה׳):

הציתו. ענין הדלקה והבערה:

משכנותיה. מלשון משכן ומדור:

בריחיה. כעין מטה עשוי לסגור השערים:

רץ. ענין מהירות ההליכה:

והמעברות. מקום מעבר המים:

נתפשו. ענין לכידה:

האגמים. הוא הגומא הגדל ע״פ המים וכן הלכוף כאגמון ראשו (שם נ״ח):

כגורן. הוא המקום ישימו שם עמרי התבואה ושם דשים אותה:

הדריכה. ענין רמיסה ודישה:

הממני. ענין כתיתה ושבירה כמו והמם גלגל עגלתו (שם כ״ח):

הציגני. ענין העמדה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז׳:ה׳):

כתנין. מין נחש:

כרשו. כמו כרסו בסמ״ך והוא המקום יתאסף שם המאכל ובדרז״ל הכרס הפנימית (חולין מ״ב) מעדני. דברים תפנוקים כמו מעדני מלך (בראשית מ״ט):

הדיחני. מלשון הדחה ושטיפת כלי:

חמסי. ענין גזל:

ושארי. ענין בשר כמו ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג׳):

רב. מל׳ מריבה:

והחרבתי. מלשון חורב ויובש:

והובשתי. מל׳ יובש מקורה. ענין מעין מים:

לגלים. ענין תל ודגור:

מעון. מדור:

שמה. תמהון:

ושרקה. היא הקול הנשמע בקבוץ השפתים:

ככפירים. ארי בחור:

נערו. ענין שאגה ובדו ז״ל חמור נוער (ברכות ג׳):

כגורי. כן יקראו האריות הקטנים וכן גור אריה יהודה (בראשית מ״ט:ט׳):

בחומם. מלשון חמימות:

אשית. אשים:

משתיהם. היא סעודה של שמחה וכן עשה משתה (אסתר א׳):

והשכרתים. מל׳ שכרות:

יעלזו. ענין שמחה:

וישנו. מל׳ שינה:

יקיצו. ענין הערה מן השינה:

ככרים. כבשים שמנים:

עתודים. הם הזכרים מן העזים:

ששך. הוא בבל בא״ת ב״ש:

ותתפש. ענין לכידה:

תהלת. מלשון הלול והתפארות:

לשמה. לתמהון:

בהמון. ענין רבוי כמו מהמון רשעים (תהלים ל״ז):

נכסתה. מלשון כסוי:

לשמה. לשממה:

ציה. שממה:

ערבה. כמו מדבר:

ופקדתי. ענין השגחת הבאת הרעה:

בל. כן שם גלולים של בבל:

בלעו. מלשון בליעה:

ינהרו. ענין משיכה כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה׳ (לעיל ל״א):

ירך. ענין פחד ואימה כמו והבאתי מורך (ויקרא כ״ו):

וחמס. עושק וגזל:

ופקדתי. ענין השגחת הבאת הרעה:

תבוש. מלשון יבשות:

פליטים. ענין המלטה:

זרים. עמים עכו״ם:

יאנק. ענין גניחה ואנחה שהיא בעת יציאת הנפש וכן באנוק חלל (יחזקאל כ״ו):

תבצר. מלשון מבצר:

מרום. השמים הרמים:

עזה. חזקה:

נתן. ר״ל נשמע וכן וה׳ נתן קולו (יואל ב׳:י״א):

שאון. ענין המייה:

התתה. ענין שבירה כמו חת מרודך (לעיל כ׳):

והשכרתי. מלשון שכרות:

פחותיה וסגניה. מיני שררה:

יקיצו. ענין הערה מהשינה:

ערער תתערער. ענין חורבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קל״ז):

יצתו. מל׳ הצתה והדלקה:

בדי ריק. בהרבה ריק וכן בדי אש וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב ל״ט:כ״ה):

ספר. כן נקרא מגלה כתובה:

תשקע. ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס ט׳:ה׳):