מצודת ציון על ירמיהו נ

נס. כלונס ארוך ומפה בראשו והוא עשוי לרמז בו אסיפה:

תכחדו. ענין העלמה כמו אל נא תכחד ממני (ש״א ג):

הוביש. מל׳ בושה:

בל. מרודך שמות גלולי בבל:

חת. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (לעיל מט):

עצביה. כן יקראו הגלולים על כי מעציב לב עובדיהם צועקים אליו ואינם נענים:

ישית. ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ״ח):

נדו. מלשון נדידה:

הנה. לפה ולכאן:

ונלוו. ענין התחברות כמו ונלוה הגר (ישעיה י״ד):

ברית. ענינו בכ״מ דבר המתקיים:

התעום. מלשון תועה:

שובבום. ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח׳):

רבצם. ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ״ט:ט׳):

וצריהם. אויביהם:

נאשם. מל׳ אשמה ועון:

תחת. בעבור:

נוה. ענין מדור ומקוה. מל׳ תקוה ותוחלת:

נדו. מל׳ נדידה:

כעתודים. הם הזכרים מן העזים:

מעיר. מל׳ התעוררות:

קהל. קבוץ עם:

וערכו. ענין סדור המלחמה:

משכיל. מל׳ שכול והרג כמו ומשכלת גוייך היית (יחזקאל ל״ו:י״ג):

לא ישוב ריקם. אחז במשל מבן אדם השולח מי לעשות דבר וחתר לפעמים ריקם וכן לא ישיב אלי ריקם (ישעיהו נ״ה:י״א):

לשלל. ענין בזה:

תעלזו. ענין שמחה:

שוסי. ענין בזה ושלל כמו משנאינו שסו למו (תהילים מ״ד:י״א):

תפושו. ענין רבוי ור״ל רבוי הבשר כמו ופשתה כעגלי מרבק (מלאכי ג׳:כ׳) דשא. מלשון דישה ובאה האל״ף במקום ה״א:

ותצהלו. ענין הרמת קול שמחה כמו צהלו מים (ישעיה כ״ד):

כאבירים. סוסים חזקים וכן מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה׳:כ״ב):

הפרה. ענין בושה:

ציה. שממה:

וערבה. ענינו כמו מדבר:

ישום. ענין תמהון:

וישרוק. הוא הקול הבא בקבוץ השפתים ודרך לעשותם על אבדן דבר חשוב:

דורכי. הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחה היטב לירות למרחוק:

ידו. ענין השלכה כמו לידות את קרנות הגוים (זכריה ב׳:ד׳):

הריעו. מלשון תרועה והשמעת קול:

אשיותיה. ענין יסודות כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט״ו):

ותופש. ענין אחיזה:

מגל. הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד׳):

היונה. מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג׳):

יפנו. ענין סבוב:

פזורה. ענין פרוד:

הדיחו. מלשון דחיה:

עצמו. ר״ל שבר עצמיו ודוגמתו ובכל תבואתי תשרש (איוב ל״א) ור״ל תעקור השורש:

פוקד. ענין השגחת הבאת הרעה:

ושובבתי. מלשון השבה:

נוהו. מדורו:

ורעה. מלשון מרעה:

הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:

מרתים. מלשון מרי ומרד:

חרוב. מלשון חורבן והחרם. ענין כליון כמו כל הנשמה החרים (יהושע י׳:מ׳):

נגדע. ענין כריתה כמו שקמים גדעו (ישעיה ט׳):

פטיש. הוא המקבת כמו כפטיש יפוצץ סלע (לעיל כ״ג):

לשמה. לתמהון:

יקושתי. מלשון מוקש:

נתפשת. ענין אחיזה בחזקה:

התגרית. מלשון תגר ומלחמה כמו אל תתגרו בם (דברים ב׳:ה׳):

אוצרו. מלשון אוצר ומטמון:

זעמו. ענין כעס וחימה:

מלאכה. ענין שליחות וכן ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה (לעיל מ״ח):

מקץ. מן הקצה:

מאבוסיה. ענינו אוצר התבואה והוא מענין אבוס בעליו (ישעיהו א׳:ג׳) שהוא מקום שיתנו בו מאכל הבהמות:

סלוה. ענין רמיסה כמו סלית כל שוגים (תהילים קי״ט:קי״ח):

ערמים. אגודות שבלים כמו בטנך ערמת חטים (ש״ה ז׳):

והחרימוה. מלשון חרם ואבדון:

חרבו. מלשון חרב:

פריה. ר״ל שריה וכן סבבוני פרים רבים (תהילים כ״ב:י״ג):

פקדתם. ענין זכרון:

ופלטים. נמלטים:

השמיעו. ענין אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול את העם (ש״א ט״ו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע״י השמעת קול:

רבים. מורים בחצים כמו יסבו עליו רביו (איוב ט״ו):

זדה. מל׳ זדון ורשע:

ידמו. ענין כריתה:

והצתי. ענין הבערה והדלקה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):

ואכלה. ענין שריפה כמו מאכולת אש (שם):

עשוקים. ענין שדידה וגזל:

שוביהם. מלשון שבי ור״ל הכשדים שלקחום בשבי:

החזיקו. אחזו בחזקה:

מאנו. מלשון מיאון:

הרגיע. מלשון מרגוע והשקט:

והרגיז. ענין רעדה וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהילים ד׳:ה׳):

הבדים. ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם:

ונואלו. ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י״ט:י״ג):

וחתו. ונשברו:

הערב. מלשון תערובות:

ובזזו. מלשון בזה ושלל:

חורב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳):

ובאימים. הוא שם כנוי על הגלולים:

יתהוללו. מל׳ הוללות וסכלות:

ציים. איים שמות מיני חיות:

בנות יענה. שם עוף בת היענה:

יגור. ידור:

יעורו. מל׳ התעוררות:

וכידון. הוא כעין רומח:

יחזיקו. יאחזו:

ערוך. מסודר:

ורפו. מל׳ רפיון:

החזקתהו. ענין אחיזה:

חיל. חלחלה ורעד:

מגאון. ענין גבהות ורוממות ור״ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל י״ב):

נוה. ענין מדור:

איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד):

ארגיעה. מל׳ מרגוע והשקט:

אריצם. מל׳ ריצה ומהירות ההליכה:

אפקוד. אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א׳:ב׳):

יועידני. ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יעידני (איוב ט׳:י״ט):

יסחבום. ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ״ב):

צעירי. ענין קוטן:

ישים. מלשון שממה:

נתפשה. ענין לכידה וכבוש:

נרעשה. מלשון רעש ורעד: