מצודת ציון על ירמיהו מט

מלכם. כך שם הגלולים של בני עמון כמ״ש ואחרי מלכם שקץ עמונים (מ״א י״א):

לתל. גל ודגור כמו והיתה תל עולם (דברים י״ג:י״ז) כי דרך החרבות להמצא בהם תילים מנפילת הכתלים וכדומה:

ובנותיה. הם הכפרים כמו בית שאן ובנותיה (יהושע י״ז:י״א):

תצתנה. ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):

רבה. הוא רבת בני עמון:

והתשוטטנה. ענין ההליכה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (לעיל ה׳):

בגדרות. מחיצות העשויות למקום מרבץ הצאן וכן נאמר גדרות צאן (במדבר ל״ב):

תתהללי. מלשון הלול והתפארות:

זב. ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד):

הבת השובבה. העדה ההולכת בדרכי לבה ומורדת וכן שובו בנים שובבים (לעיל ג׳):

שבית. מלשון שבי:

מבנים. מל׳ בינה והשכל:

נסרחה. נבאשה ונתקלקלה:

הפנו. מל׳ פנוי ממקום:

העמיקו. מל׳ עומק:

דדן. שם מקום באדום:

איד. שבר ומקרה רעה:

פקדתיו. ענין השגחת הבאת הרעה:

בוצרים. כן יקראו תולשי ענבי הגפן כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א) עוללות. הם הענבים הקטנים והגרועים כמו לא תעולל (שם):

דים. די ספוקם:

חשפתי. ענין גלוי כמו חשפי שובל (ישעיהו מ״ז:ב׳):

ונחבה. מלשון מחבואה ומסתור:

לשמה. לשממה:

לחורב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳):

וציר. ענין שליח כמו ציר נאמן (משלי כה):

וקומו. הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור (יהושע א):

תפלצתך. ענין פחד ורעד כמו פלצות בעתתני (ישעיה כ״א):

השיא. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳):

שוכני. היו״ד יתירה וכן תופשי:

בחגוי. ענין בקוע וחריץ וכן יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב׳):

קנך. מל׳ קן והוא מדור העופות:

ישום. ענין תמהון:

וישרוק. הוא הקול הנשמע בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז׳):

כמהפכת. ענין חורבן והפוך מטובה לרעה:

יגור. ענין דירה:

מגאון. ענין גבהות ורוממות ור״ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל יב):

נוה. ענין מדור כמו נוה משולח (ישעיה כ״ז):

איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד) ארגיעה. מלשון מרגוע והשקט וכן למען הרגיע (לקמן נ):

אריצנו. מלשון ריצה ומהירות ההליכה:

אפקוד. אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א׳):

יועידני. ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יועידני (איוב ט):

יסחבום. ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ״ב) צעירי. ענין קוטן:

ישום. מל׳ שממה:

נוהם. מל׳ נוה ומדור:

וידאה. ענין עפיפה ופריחה וכן כנשר ידאה (לעיל מח):

מצרה. מל׳ צר ולחץ:

לדמשק. היא עיר המלוכה מארם:

חמת וארפד. שמות מקומות ארם:

נמוגו. ענין המסה:

רפתה. מל׳ רפיון:

הפנתה. ענין החזרה וסבוב:

ורטט. ענין רתת וחרדה כי קול ה׳ יחיל מדבר (תהילים כ״ט:ח׳) תרגומו מרטט מדברא:

החזיקה. ענין אחוזה וחבלים. מכאובי לידה:

עזבה. ענין הנחה:

תהלת. מל׳ הלול ופאר:

קרית. עיר:

משושי. היו״ד יתירה:

ידמו. ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳):

והצתי. ענין תבערה ושריפה:

ושדדו. ענין עושק ובזה:

יריעותיהם. מל׳ יריעה ווילון:

ישאו. יקחו:

מגור. ענין פחד:

שליו. מל׳ שלוה:

בריח. הוא כעין מטה הסוגר הדלתות:

בדד. יחידי כמו לבדד לבטח (תהלים ד׳):

והמון. ענין רבוי:

וזריתים. ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב׳:ג׳) קצוצי. מלשון קצה:

פאה. צד ועבר:

עבריו. צדדיו:

אידם. ענין צער ומקרה רעה:

למעון. ענין מדור כמו ה׳ מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):

תנים. מין נחש:

יגור. ענין דירה:

ראשית. ר״ל מיטב וכן ראשית תבואתה (לעיל ב):

רוחות. רוח הנושב:

הרוחות. ענין פאה ועבר:

והחתתי. ענין שבר כמו חתתה קשתותם (לקמן נ״א):

באחרית. בסוף:

שבות. מל׳ שבי: