מצודת ציון על ירמיהו מח

הוי. ענין יללה:

נבו. קריתים המשגב. שמות מקומות:

וחתה. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ״ו):

תדמי. ענין כריתה כמו נדמתה אשקלון (לעיל מז):

שוד. ענין עושק:

צעיריה. ענין קוטן כמו שלחו צעיריהם (לעיל ד):

במורד. מלשון ירידה ור״ל בעמק:

צרי. כמו צרים:

כערוער. שם עץ מדברי וכן והיה כערער בערבה (לעיל יז):

במעשיך. כן יקרא מקנה הבקר והצאן כי העוסק במקנה כל מעשהו בהם וכן ואיש במעון ומעשהו בכרמל (ש״א כה):

כמוש. כן שם הפסל של מואב:

ציץ. ר״ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח):

נצא תצא. מלשון נוצה וכנף ור״ל תעוף בנוצת כנפים:

מלאכת. ענין שליחות כמו במלאכת ה׳ (חגי א):

שאנן. ענין שלום כמו ושאנן ואין מחריד (לעיל טו):

שמריו. הוא הנופל מן המשקה לתחתיות הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה):

הורק. ענין שפיכה כי כשנשפך המשקה מן הכלי נעשה ריק וכן שמן תורק שמך (ש״ה א):

נמר. מלשון תמורה וחלוף ור״ל מטוב לרע:

צועים וצעוהו. ענין טלטול והנעה ממקום למקום וכן את צעה זונה (לעיל ב):

יריקו. מלשון ריק:

ונבליהם. נאדות כמו נבל יין (ש״א י):

ינפצו. ענין שבר ורציצה כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז):

עלה. ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב):

ומבחר. מלשון בחור ומובחר:

איד. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

עוז. ענין חוזק:

מקל. הוא כמו מטה:

בת דיבון. עדת דיבון והוא שם עיר:

וצפי. ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב):

ערוער. שם מקום:

חתה. נשברה:

הילילו. מלשון יללה:

נגדעה. ענין כריתה כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז):

קרן. ענין ממשלה כמו וירם קרן משיחו (ש״א ב) (כו) השכירהו. מלשון שיכור:

וספק. ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳):

בקיאי. הוא המאכל החוזר דרך הפה:

מדי. מתי כמו מדי דברי בו (לעיל לא):

תתנודד. מלשון הנדה והנעה:

תקנן. מלשון קן והוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהילים פ״ד:ד׳):

בעברי. מלשון עבר וצד:

פחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (ש״ב ז):

גאון. וגאונו מלשון גאוה:

עברתו. מלשון עברה וזעם:

בדיו. דבר כזב הבדוי מן הלב וכן אשר בדא מלבו (מ״א יב):

קיר הרש. שם מקום:

יהגה. ענין המיה וכן אהגה כיונה (ישעיה לח):

נטישותיך. ענין ענפים כמו ואת הנטישות הסיר התז (שם יח):

נגעו. מלשון נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו):

קיצך. פירות הקיץ:

בצירך. כן נקרא תלישת ענבי הגפן כמו ואת ענבי נזיריך לא תבצור (ויקרא כ״ה:ה׳):

נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):

ונאספה. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (לעיל ח):

וגיל. ענין שמחה:

הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:

מיקבים. כן יקראו הבורות שהיין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):

השבתי. ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (שם יד):

ידרוך. הדרך לדרוך ענבים ברגל להוציא היין:

הידד. הוא קריאת הדורכים:

כחלילים. שם כלי נגון וכן ושרים כחוללים (תהלים פז):

יתרת. מלשון יתרון והוא ענין רבוי:

עשה. ענין קבוץ ואסיפה וכן וישראל עושה חיל (במדבר כד):

קרחה. ענין מריטת השער:

גרועה. מלשון גרעון וחסרון:

גדודות. ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז):

חפץ. ענין צורך וכן החפץ לשדי כי הצדק (איוב כב):

חתה. ענין שבר:

הפנה. ענין סבוב:

עורף. הוא מול הפנים:

ולמחתה. לפחד:

ידאה. ענין עפיפה, וכן כאשר ידאה הנשר (דברים כ״ח:מ״ט):

הקריות. הערים כמו תעלץ קריה (משלי י״א):

והמצדות. ענין מגדל ומבצר כמו וישב דוד במצדה (ש״ב ה׳):

נתפשה. ענין לכידה:

מצרה. מלשון צר ולחץ:

ופחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שם ט״ז):

ופח. ענין רשת כמו הפח נשבר (תהלים קכ״ד):

פקודתם. ענין השגחת הבאת הרעה:

ולהבה. שלהבת:

מבן סיחון. מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט״ו:ו׳):

פאת. עבר וצד:

קדקוד. הוא גובה הראש:

שאון. ענין הומיה:

ושבתי. מלשון השבה:

שבות. מלשון שבי הגולה:

באחרית. בסוף: