מצודת ציון על ירמיהו ג

ישלח. ענין טרוד וגרושין וכן ושלחה מביתו (דברים כד):

חנוף תחנף. ענין חיוב ואשמה כמו ולא תחניפו את הארץ (במדבר ל״ה:ל״ג):

שפים. כן נקראו המקומות הגבוהות כמו אפתח על שפים נהרות (ישעיהו מ״א:י״ח):

איפה. אי פה וכן איפה הם רועים (בראשית ל״ז:ט״ז):

שגלת. ענין משכב המשגל וכן ואיש אחר ישגלנה (דברים כ״ח:ל׳):

להם. לצרכם:

כערבי. שם אומה:

רביבים. הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (שם לב):

ומלקוש. כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (שם יא):

ומצח. היא הפדחת:

מאנת. מלשון מיאון:

הכלם. מלשון כלימה:

אלוף. שר ואדון וכן אל תבטחו באלוף (מיכה ו):

הינטור. ענין שמירה כמו נטרה את הכרמים (ש״ה א):

לנצח. כמו לעולם:

ותוכל. מלשון יכולת:

הראית. בה״א השאלה:

משובה. ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נ״ז:י״ז):

רענן. לח ורטוב:

בגודה. ענין מרד כמו כל רעיה בגדו בה (איכה א׳:ב׳):

אחותה. רעותה וחברתה:

אודות. ענינו כמו עסק וכן על אודותי (יהושע יד):

נאפה. מלשון ניאוף וזנות:

שלחתיה. ענין טירוד וגרושין:

ספר כריתותיה. כן נקרא גט האשה וכן וכתב לה ספר כריתות (דברים כ״ד:א׳) ע״ש שכורת ומפריד בינו לבינה:

ותזן. מלשון זנות:

מקל. מלשון קלות:

את האבן. עם האבן:

הלוך. הוא ענין לשון זרוז:

אפיל. ענין חניה והשכנה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה):

פני. ענין חמה וכעס כמו פני ה׳ חלקם (איכה ד׳:ט״ז) ע״ש שהכעס יוכר בפני אדם:

אטור. ענין שמירה:

ותפזרי. מלשון פזור ופרוד:

דרכיך. רגליך ע״ש שדורכים ופוסעים בו וכמו שמלת פעם משותף על ענין ההלוך ועל הרגל כמ״ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה׳:כ״ח) ונאמר פעמי דלים (ישעיה כז):

בעלתי. ענין שר ואדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב):

ופריתם. מל׳ פרי ר״ל תלדו בנים מרובים:

יפקדו. ענין זכרון:

ונקוו. ענין אסיפה וקבוץ כמו יקוו המים (בראשית א):

שרירות. ענין ראיה והבטה כמו אשר שוררו אנשים (איוב ל״ו:כ״ד):

על בית ישראל. עם בית ישראל כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב):

אשיתך. ענין שימה:

צבי. ענין הדר ופאר וכן צבי ממלכות (ישעיה יג, יט):

בגדה. מרדה:

מרעה. מלשון ריע וחבר:

שפיים. מקומות גבוהות:

העוו. מלשון עוות ועקום:

ארפה. מל׳ רפואה ועם היא בה״א ועל הסליחה יאמר בדרך שאלה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהילים מ״א:ה׳):

אתנו. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כא):

המון. ענין רבוי:

אכלה. מלשון כליון: