מצודת ציון על ירמיהו ד
Metzudas Tzion on Yirmiyahu 4 (Metzudat Zion on Jeremiah 4) · מצודת ציון על ירמיהו · free full Hebrew text
A commentary on ירמיהו ד (Yirmiyahu 4).
Open in the reader →שקוציך. ענין תעוב כמו שקץ תשקצנו (דברים ז):
ולא. הוי״ו הוא במקום אז וכן אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כז):
נירו. ענין חרישה כמו רב אוכל ניר ראשים (משלי יג):
המולו. ענין חתוך וכריתה וכן ומל ה׳ אלהיך (דברים ל):
ערלות. ענין אוטם וכן ערלי לב (לקמן ט):
מלאו. ענין אסיפה כמו קראו אחריך מלא (לקמן יב):
נס. כלונס ארוך ובראשו וילון לרמז להתאסף:
העיזו. ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט):
מסובכו. ענינו ענפים אחוזים אלה באלה כמו עד סירים סבוכים (נחום א) תצינה. מלשון ציה ושממון:
ונשמו. ענין תמהון כמו על יומו נשמו (איוב י״ח:כ׳):
השא השאת. ענין הסתה והפתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג):
צח. ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיה ה):
בת עמי. עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז):
לזרות. ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו):
רוח מלא. רוח שלם וכן ומלוא החבל (שמואל ב ח):
תלין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):
אונך. מלשון און ועם שהוי״ו נחה וכן ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז) שהוי״ו נחה עם כי היא נעה בכ״מ:
השמיעו. ענין אסיפה הבאה בהשמעת קול המאסף וכן וישמע שאול (ש״א טו):
נוצרים. בעלי מצור הצרים על העיר וכן ונצורת לב (משלי ז):
קירות לבי. כתלי לבי ואמר בדרך השאלה לפי שהלב יש בו דפנות וחללים:
יריעותי. ענין וילון הנטוי כאוהל:
ובהו. ענין ריקות וכן והארץ היתה תהו ובהו (בראשית א׳:א׳-ב׳):
ואל השמים. כמו ואת השמים וכן אספרה אל חוק (תהילים ב׳:ז׳):
התקלקלו. ענין השחתה ובדרז״ל וכל המקלקלין פטורין (שבת קו):
הכרמל. כן נקרא מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיהו ל״ג:ט׳):
תאבל. ענין השחתה כמו אבל אומללה ארץ (שם):
וקדרו. ענין חשך ושחרות וכן שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):
זמותי. ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהילים ק״מ:ט׳):
פרש. כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה:
ורומה. ענין השלכה וכן ונושקי רומי קשת (שם עח):
בעבים. מלשון עב ור״ל ביערים עבים ומסובכים:
ובכפים. תרגום של סלע היא כיפא וכן חורי עפר וכפים (איוב ל׳:ו׳):
שני. תולעת שני והוא מין צבע אדומה:
תקרעי. מרוב ההתמדה לכחול העינים נראה כאלו קורעת פתיחת בית העין:
בפוך. הוא הכחל שצובעין בו העינים וכן ותשם בפוך עיניה (מ״ב ט) לשוא. לחנם:
עוגבים. חושקים ואוהבי הניאוף כמו ותעגב על מאהביה (יחזקאל כ״ג:ה׳):
תתיפח. ענין אמירה ודבור כמו ויפח חמס (תהלים כז):
תפרש. מלשון פרוסה ושבירה כמו פרשה ציון בידיה (איכה א׳:י״ז):
להרגים. בא הלמ״ד ובמקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳) ור״ל בעבור האלה: