מצודת ציון על ישעיהו כח

הוי. ענין קריאה לצער:

וציץ. כעין פרח:

נובל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

צבי. ענין הדר כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז):

גיא. עמק:

׳ הלומי. ענין הכאה וכתישה כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כ״ג:ל״ה):

כזרם. ענין שטף הבא בחוזק רב וכן כזרם קיר (לעיל כה):

שער. רוח סערה והכ״ף של כזרם משמשת בשתים כאלו אמר כשער:

קטב. ענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד):

כבירים. חזקים או מרובים:

שוטפים. נמשכים והולכים במרוצה:

הניח. כמו יניח עבר במקום עתיד:

ביד. ר״ל בכח ע״ש שהכח הוא ביד:

תרמסנה. ענין דריכה:

ציצת. מלשון ציץ:

כבכורה. מלשון בכור ור״ל הנגמר והנתבשל ראשון וכן בכורי ענבים (במדבר יג):

קיץ. הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ (ש״ב טו):

בכפו. ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב ט״ו:ל״ב):

ולצפירת. כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי״ו) ור״ל הסבוב שעושים לקופה:

ולרוח. ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה׳ (שופטים י״א:כ״ט):

שגו. מל׳ שגגה ומשגה:

ובשכר. יין ישן:

תעו. מי שהוא מבולבל בדעתו ואינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך שאינו יודע להיכן ילך:

נבלעו. ענין השחתה כמו ובלע בהר הזה (לעיל כה):

פקו. ענין הכשלה כמו ופיק ברכים (נחום ב):

פליליה. ענין משפט כמו ופללו אלהים (ש״א ב):

קיא. הוא המאכל החוזר מן הגוף דרך הפה:

צואה. כמו וצואה והיא צואת הגוף:

יורה. ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו (שמות לה):

גמולי מחלב. כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא):

עתיקי. מל׳ העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה (שם יב):

צו לצו. מל׳ צואה:

קו לקו. ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן וקו ינטה (זכריה א):

זעיר. מעט כמו כתר לי זעיר (איוב לו):

שם. ר״ל במקום הידוע המוכן ללמוד שמה וכן על כל המעשה שם (קהלת ג) ופי׳ במקום המוכן אל הדבר:

בלעגי. המדבר בהפך תכונות הדבר שאין נוח להבין קרוי נלעג בל׳ המקרא כמו נלעג לשון אין בינה (לקמן לג):

המרגעה. ענין מנוחה כמו הלוך להרגיעו ישראל (ירמיהו ל״א:ב׳):

אבוא. ענין רצון וחפץ כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳) והאל״ף נוספת וכן ההלכוא אתו (יהושע י):

לצון. מל׳ לץ:

מושלי. מל׳ ממשלה:

שאול. הוא בור הקבר:

חוזה. ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז):

שוט. שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז):

שוטף. ענינו מהירות ההליכה והושאל מל׳ נחל השוטף:

בוחן. ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו (לעיל כג):

פנת. מל׳ פנה וזויות:

יקרת. מל׳ יקר וחשוב:

מוסד. מל׳ יסוד:

יחיש. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (לעיל ה):

לקו. ענינו חבל המדה:

ויעה. ענין כבוד וטאטא והוא מל׳ ואת היעים (שמות לח) שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן:

וכופר. ענין העברה ובטול וכן איש חכם יכפרנה (משלי ט״ז:י״ד):

וחזותכם. מל׳ מחוז וגבול:

לא תקום. לא תתקיים:

למרמס. ענין דריכה ברגל:

מדי. כמו מתי וכן מדי דברי בו (ירמיהו ל״א:כ׳):

זועה. ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת י״ב:ג׳):

המצע. ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי (תהלים קלב):

מהשתרע. ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט (ויקרא כב):

והמסכה. מל׳ מסך ומסכה כמו והמסכה הנסוכה (לעיל כה):

צרה. דחוקה:

כהתכנס. ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס (תהילים קמ״ז:ב׳):

ירגז. מל׳ רוגז וכעס:

ולעבוד עבודתו. תרגום של מעשה הוא עובדא:

תתלוצצו. מל׳ לץ:

מוסריכם. מל׳ יסורים:

כלה. מל׳ כליון:

ונחרצה. ענין כריתה כמו נחרצת שוממות (דניאל ט):

יפתח. מל׳ פתיחה:

וישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן אם ישדד עמקים אחריך (איוב ל״ט:י׳) ויתכן שהוא מל׳ שדה ר״ל יתקן השדה:

אם. כאשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר ל״ו:ד׳):

שוה. ר״ל דומה בכל המקומות שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה:

והפיץ. ענין פזור:

קצח וכמון. הם מיני זרעונים:

ושם. מל׳ שימה:

שורה. ענין @ מדה כמו במשקל ובמשורה (ויקרא יט):

נסמן. מל׳ סימן:

וכסמת. מין תבואה:

ויסרו. עניינו הכאה וחבטה כמו אבי יסר אתכם בשוטים (מ״א יב):

למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ״ד במקום הבי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל בכסא ומשפט ענינו דבר הנהוג והראוי כמו המלך עומד על העמוד כמשפט (מלכים ב י״א:י״ד):

יורנו. ענין למוד כמו יורנו בדרך יבחר (תהילים כ״ה:י״ב):

בחרוץ. שם כלי מלא חריצים עשוי לדוש בו וכן ובחריצי הברזל (ש״ב יב):

יודש. מל׳ דישה:

ואופן. גלגל ולתוספת ביאור אמר עגלה מל׳ עגול:

יוסב. מל׳ סבוב:

כי במטה. אלא במטה:

יחבט. ענין הכאה ודישה כמו חובט חטים בגת (שופטים י):

יודק. מל׳ דק:

כי לא. אלא לא:

לנצח. ר״ל לזמן מרובה:

אדוש. מל׳ דישה והאל״ף נוספת:

והמם. ענין כתיחה ושבירה כמו יום מהומה ומבוסה (לעיל כב):

גלגל. אופן ולתוספת ביאור אמר עגלתו מל׳ עגול:

ופרשיו. הם שיני החריצים הפרושים ופרודים זה מזה:

ידקנו. מל׳ דק:

הפליא. מל׳ פלא:

הגדיל. מל׳ גדול:

תושיה. מל׳ יש וחכמת התורה נקראת כן על כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם: