מצודת ציון על שמואל ב כא

בקנאתו. ענין כעס, כמו (דברים לב כא): הם קנאני בלא אל:

אכפר. ענין בטול הרוגז, כמו (בראשית לב כא): אכפרה פניו:

דמה. חשב, כמו (שופטים כ ה): אותי דמו להרוג:

נשמדנו. מלשון השמדה וכליון:

והוקענום. ענין תליה, כמו (במדבר כה ד): והוקע אותם לה׳:

בינותם. כמו ביניהם:

ויוקיעום. ותלאום:

שבעתים. מלשון שבע:

השק. יריעה עבה:

הצור. הסלע:

נתך. נשפך, כמו (שמות ט לג): ומטר לא נתך ארצה:

לנוח. רוצה לומר להתעכב:

בעלי. אדוני:

המוקעים. התלואים:

בצלע. שם מקום:

ויעתר. ענין רצוי, כמו (בראשית כה כא): ויעתר לו ה׳:

וישבי בנוב. כן היה שמו:

הרפה. הענקה, כמו (שם יד ה): ויכו את רפאים:

קינו. שם כלי זיין, ואין לו חבר:

בגוב. הוא גזר האמור בדברי הימים (א כ ד):

סף. ובדברי הימים (שם) נאמר ספי, והוא הוא:

יערי אורגים. כן שם אביו, ובדברי הימים (שם פסוק ה) נאמר בן יעיר, והוא הוא:

בית הלחמי. רוצה לומר הכה את בית הלחמי, והוא לחמי האמור בדברי הימים (שם):

את גלית. עם גלית, ורוצה לומר אף שהיה מלחמה עם גלית, לא יוכל לעזור לו, ובדברי הימים (שם) נאמר שהיה אחי גלית:

כמנור אורגים. תרגם יונתן: כאכסן דגרדאין, וכמו כן תרגם (שופטים טז יד): על יתד הארג, והוא העץ העגול שלפני האורג, יכרוך עליו חוטי השתי, ובמשנה יקראו כובד (שבת קיג א):

מדון. מלשון מדה, ורוצה לומר בעל מדה גדולה, וכן (במדבר יג לב): אנשי מדות:

ויחרף. ענין בזיון: