מצודת ציון על שמואל ב כב

מכף. מיד:

ומצודתי. מבצר חזק:

ומפלטי. מצילי, ואמר ׳לי׳, לתוספת ביאור:

צורי. מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר:

ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:

מחמס. הוא כענין גזל:

אפפוני. סבבוני, כמו (תהלים מ יג): כי אפפו עלי:

משברי. מלשון שבר:

נחלי. מלשון חולי, כמו (נחום ג יט): נחלה מכתך:

יבעתוני. מלשון בעתה וחרדה:

חבלי. מכאובי, כמו (הושע יג יג): חבלי יולדה:

קדמוני. באו לפני, כמו (מיכה ו ו): במה אקדם ה׳:

ויתגעש. ענין התנודה והתנועה החזקה, כמו (ירמיהו מו ז): כנהרות יתגעשו מימיו:

ירגזו. יחרדו:

וערפל. כעין עב הענן:

כרוב. מלאך ורבותינו ז״ל אמרו (חגיגה יג ב): כרביא, והוא התרגום של נער, כי דמות אדם להנה:

ויעף. ענין פריחה:

וישת. ענין שימה, כמו (תהלים עג ט): שתו בשמים פיהם:

חשרת. ענין קשור, כמו (מלכים א ז לג): וחשוקיהם וחשוריהם:

מנגה. ענין הארה וזריחה:

ויהם. מלשון מהומה:

אפיקי. כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים, וכן (איוב ו טו): כאפיק נחלים:

מנשמת. מלשון נשימה ונשיבת הפה:

ימשני. ענין הוצאה, כמו (שמות ב י): מן המים משיתהו:

אמצו. ענין חוזק:

אידי. ענין מקרה רע, כמו (איוב לא ג): הלא איד לעול:

משען. ענין סעד:

יחלצני. ענין הוצאה ושליפה, כמו (תהלים פא ח): בצרה קראת ואחלצך:

יגמלני. מלשון גמול ותשלום שכר:

כבור. מלשון ברור ונקי:

גבור. ענינו כמו גבר, וכן נאמר בתהלים (יח כו), והוא תרגום של איש:

נבר תתבר. מלשון ברור ונקי:

עקש תתפל. ענין שניהם עקמימות, כמו (דברים לב ה): דור עקש ופתלתול, והוא בדרך ההופך:

יגיה. מלשון נוגה ואורה:

חשכי. מלשון חושך:

גדוד. צבאות עם:

אדלג. ענין קפיצה:

שור. ענין חומה, כמו (בראשית מט כב): בנות צעדה עלי שור:

צרופה. מלשון צרוף וזקוק:

מבלעדי. ענינו כמו זולת:

צור. ענין חוזק:

מעוזי. מחזקי:

חיל. כח:

ויתר. ענין דלוג וקפיצה, כמו (חבקוק ג ו): ראה ויתר גוים:

משוה. משים, כי ׳וישם׳ (בראשית ד טו), תרגם אונקלוס ושוי:

במתי. ענין גבהות:

ונחת. מלשון חתת ושבירה:

וענתך. מלשון ענוה:

תרבני. מלשון רבוי:

צעדי. פסיעותי, כמו (לעיל ו יג): ויהי כי צעדו:

מעדו. ענין החלקה והשמטה מן המקום, כמו (תהלים לז לא): לא תמעד אשוריו:

קרסולי. תרגום של ׳כרעים׳ (ויקרא יא כא), הוא קרסולין:

כלותם. מלשון כליון:

ואמחצם. ענין הכאה ופציעה, כמו (תהלים קי ו): מחץ ראש:

ותזרני. מלשון אזור וחגורה:

תכריע. ענין הנפילה על הכרעים:

קמי. האויבים הקמים עלי:

תתה. נתת:

עורף. הוא אחורי הפנים:

ואצמיתם. ענין כריתה, כמו (שם קא ה): אותו אצמית:

ישעו. ענין הפנה, כמו (ישעיהו וז ח): ולא ישעה אל המזבחות:

ענם. מלשון עניה ותשובה:

ואשחקם. ענין כתישה, כמו (שמות ל לו): ושחקת ממנה הדק:

אדקם. מלשון דק:

ארקעם. ענין רדוד ושטיחה, כמו (שם לט ג): וירקעו את פחי הזהב:

ותפלטני. ענין הצלה:

יתכחשו. מלשון כחש ושקר:

יבולו. ענין כמישה, כמו (ירמיהו ח יג): והעלה נבל:

ויחגרו. מלשון חגר ופסח:

צורי. חזקי:

ומוריד. מלשון ירידה:

ומקמי. האויבים הקמים עלי:

מגדול. מלשון גדול: