מצודת ציון על שמואל ב כ

נקרא. מלשון מקרה:

בליעל. בלי עול שמים, רוצה לומר רשע:

נחלה. הוא חלק, וכפל הדבר במלות שונות:

ויעל. ענין סלוק, כמו (במדבר ט כא): ונעלה הענן:

ויכלכלם. הספיק מזונם:

צרורות. קשורות, כמו (בראשית מב לה): צרורות כספיהם:

הזעק. אסוף בקול זעקה:

ויחר. מלשון איחור ועכוב:

המועד. הזמן:

יעדו. ענין קביעות, כמו (מיכה ו ט): שמעו מטה ומי יעדה:

והציל. מלשון הצלה או הוא מענין הפרשה, כמו (בראשית לא טז): אשר הציל אלהים:

והכרתי והפלתי. תרגם יונתן: קשתיא וקלעיא:

עם האבן. סמוך להאבן:

מדו לבושו. היא היא, וכפל המלה בשמות נרדפים, כמו (דניאל יב ב): אדמת עפר:

מצומדת. מחוברת, כמו (במדבר יט ט): צמיד פתיל:

בתערה. היא תיק החרב:

ותוחז. מלשון אחוזה:

המסלה. דרך הכבושה:

הוגה. הוסר, כמו (ישעיהו כז ח): הגה ברוחו הקשה:

ויצורו. מלשון מצור:

התמו. מלשון תם והשלמה:

תבלע. תשחית, כמו (שם כה ז): ובלע בהר הזה:

חלילה. חולין וגנאי, וכפל המלה לרוב הזרות אצלו:

ויפצו. ענין פזור: